שפרונג יהודה

נולד בפולין בד’ בסיוון תרס”ח 3 ביוני 1908 עלה לארץ בתרצ”ו 1936 בדגניה משנת תרצ”ז 1937נפטר בכ”ב חשוון תשמ”ז 24 בנובמבר 1986

יהודה, בן ליצחק ולציפורה, נולד בלסקו, עיירה קטנה בגליציה המרכזית. האב עסק במסחר בפרוות, והפרנסה הייתה מצויה בשפע. ביתם היה בית חסידי אדוק.
בעיירה הסמוכה פשמיש התגוררה משפחתה של האם, אף הם סוחרי פרוות. המשפחה הייתה משפחה ליברלית, והמסורת שהקפידו על שמירתה לא הפריעה להם לאמץ גם גישות חופשיות.
יהודה היה הילד השישי מבין תשעת ילדי המשפחה. הוא נקרא על שם סבו של אביו, שהיה גדול בתורה ובתלמוד, ואף חיבר ספר ביאורים לתלמוד. יהודה היה קשור מאוד למשפחת אביו, והם ראו בו נושא שם סבם הדגול וציפו ממנו לגדולות. קרבת נפש מיוחדת התפתחה בינו לבין סבו, שאת שם אביו נשא. כבר בגיל שלוש נשלח ללמוד בחדר, ועד גיל בר-מצווה למד בתלמודי תורה ובישיבות.
עם פרוץ מלחמת העולם ה-1 נאלצה המשפחה לעקור לצ’כיה, שם גויסו אביו ואחיו הבכור לצבא האוסטרי. בצ’כיה היה חוק לימוד חובה, ויהודה ואחיו חויבו ללמוד בבית-ספר ממלכתי כללי. ב-1917 חזרה המשפחה ללסקו, ומשם עברה לעיר הגדולה טרנוב. רבה של טרנוב, הגאון מבוצ’ץ’, ניהל ישיבה של תלמידים נבחרים, ויהודה התקבל כתלמיד מן המניין. פטירת הרב והיעדר האב לרגל עסקיו אפשרו ליהודה ללמוד גם לימודי חול. הוא למד בבית-ספר כללי לימודי המשך והחליט לגשת לבחינות הבגרות, כשהוא נעזר בחברים שלמדו אתו בתיכון. בין התלמידים הרבים שנבחנו בבחינות אלה היה יהודה בין העשרה שעברו בהצלחה את הבחינות וזכו בתעודת בגרות.
בטרנוב התנהלה פעילות ענפה של התנועה הציונית. הוא הצטרף ל”גורדוניה” בעיר, עסק בהוראת עברית למבוגרים וניהל את סניף התנועה בטרנוב.
כשהחלו חברי הסניף לעלות לארץ, לא נכללו יהודה ומנחם וקס ברשימת מקבלי הסרטיפיקטים, ולכן נשלחו אליהם מדגניה אישורי עלייה של מדריכים חקלאיים. יהודה הגיע ארצה בשנת 1936 ובא לירושלים, אל אחיו הצעיר. הוא נשאר שם כשנה ותגבר את כוחות השמירה בבית וגן.
ב-1937 הגיע לדגניה, וכאן שב ופגש את דבורה לבית בלאט, שהכיר עוד מטרנוב. הם נישאו, ונולדו בניהם: יפתח, רחלי ויצחק.
בדגניה עבד בכל ענפי המשק, תמיד באחריות ובמסירות ללא גבול. הוא מספר על קציר התירס עם יעקב ברקוביץ’, שנעשה במגלים: “ביום הראשון כאבו לי האצבעות, וידיי ורגליי רעדו. ביום השני התקלף עור הידיים, וטיפות דם כיסו אותן, וביום השלישי חבשתי את האצבעות בסמרטוטים והמשכתי”.
בשני ענפים עיקריים התמיד לעבוד שנים רבות: בבננות 16 שנים רצופות ובהוראה 30 שנה. לעתים בשני המקומות במקביל.
הוא עזר לנערים רבים מגרמניה לרכוש את השפה, לימד את ילדי טהרן, את קבוצות הנוער שורשים ואיתנים, ולבסוף שימש כמורה למקצועות ההומניים בבית-הספר המקצועי שליד אפיקים.
בתקופה זו השלים את לימודיו לתואר ראשון באוניברסיטה.
כשאוחדו בתי-הספר בית-ירח והמקצועי, עבר לעבוד בבית-גורדון, והיה לאחראי על התחנה המטאורולוגית. מאוחר יותר נקרא לעזור לשמריהו בארכיון, וחילק את זמנו בין בית-גורדון לארכיון.
הוא למד את עבודת הארכיון לעומקה והמשיך לעבוד בו עד יומו האחרון.
במלחמת ששת הימים נפל בנו בכורו יפתח ברמת הגולן.
השאיר אחריו את אשתו דבורה ואת בניו, רחלי ואיציק, ובני משפחותיהם.

יהי זכרו ברוך

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן