שפר שרה

נולדה בגבעת-השלושה בי”ז בתשרי תשי”ב 17 באוקטובר 1951 הגיעה לדגניה ב-1976נפטרה בט’ סיוון תשנ”ה 7 ביוני 1995

שרהל’ה נולדה ליצחק ולברכה שקדי, מוותיקי הקיבוץ, אחות קטנה לחוה ולשלום.
בילדותה “התפלג” הקיבוץ, והיא ומשפחתה עברו לקיבוץ עינת, שם עברו שנות ילדותה ונעוריה.
במסגרת השירות הצבאי שרתה בבית ספר שדה בשדה-בוקר.
בסוף 1971 השתחררה, חזרה לעינת, ועבדה בגן הילדים, עד שגויסה למערכת “שדמות” ועבדה לצדו של מוקי צור. ב”שדמות” נתנה ביטוי לאהבתה ללשון וליכולת העריכה שלה.
ב-1974 החלה לומדת ביולוגיה באוניברסיטה בירושלים – אהבתה הגדולה בנוסף לאהבת הלשון. ב-1975 עברה ללמוד ב”אורנים” מתוך כוונה לעבור ולחיות בדגניה.
בדצמבר 75′ התחתנה עם איציק, בן דגניה, הפסיקה את לימודיה עד לידתה של רותם, ואחר כך חזרה והשלימה לימודי תואר ראשון בביולוגיה.
תקופה קצרה עסקה בהוראה בבית-ירח, אבל במהרה חזרה לדגניה, ועבדה עם ילדים ב”אורן” ו”בדקל”. לאחר שנולד גומא קיבלה עליה את ריכוז התרבות בדגניה.
היו אלה שנים ברוכות של עשייה תרבותית, שבה השקיעה את כל מרצה ויכולתה.
ואכן, היה שכר לעמלה.
את סידור הישיבה ליד השולחנות בחגים המשיכה לערוך גם לאחר שעזבה את ריכוז התרבות. היא עשתה זאת בדייקנות ובהתחשבות, וכל אחד זכה במקום המתאים לו ולמשפחתו.
לאחר שנולד עתר יצאה לעבוד בצמח כחוקרת סובטרופיים, וקשרה קשרים טובים עם המנגו ועם האבוקדו. בתפקיד זה עבדה עד כלות כוחה.
תוך כדי כך השלימה תואר שני בבוטניקה באוניברסיטת תל-אביב.
את עבודת הגמר לא זכתה להגיש. כשנתיים לאחר הולדת עיטם חלתה בסרטן, והחלה את
מלחמת ארבע השנים שלה. היא עמדה בכל אלה באומץ לב, לא ויתרה ושמרה על מאור פנים, תמיד יפה ומקפידה בלבושה המיוחד.
היה באישיותה, במעשיה, ובמעורבותה בקהילה עד יומה האחרון, משהו שקשה לשכוח וקשה להיפרד ממנו.
השאירה אחריה את איציק בעלה, את ילדיה – רותם, גומא, עתר ועיטם, את אמה ברכה, את אחותה חוה ואת אחיה שלום ובני משפחתו.

יהי זכרה ברוך

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן