שרמן אברהם

נולד בפולין בכ”ג בכסלו תרס”ז 10 בדצמבר 1906 עלה ארצה בי”ח בסיוון תשי”ז 17 ביוני 1957 הגיע לדגניה בכ”ט בתמוז תשי”ז 28 ביולי 1957נפטר בט”ז כסלו תשנ”ה 19 בנובמבר 1994

אברהם נולד בעיירה אוטבוצק. האב היה סופר סת”ם, והמשפחה הייתה אדוקה מאוד. מילדי המשפחה הרבים נותרו שלושה בלבד בחיים, ואברהם אחד מהם.
כאשר היה בן עשר נשלח ללמוד נגרות, והיה לשוליה של נגר.
בהתבגרו עבר לוורשה והקים משפחה. מלחמת העולם השנייה עקרה אותם מפולין, והם נדדו במרחבי רוסיה האסייתית עד שהשתקעו לבסוף בטשקנט. אברהם מצא את פרנסתו כנגר, ובשעות הדחק היה מתקן שעונים ומכונות חקלאיות.
עם תום המלחמה, כאשר נקראו אזרחי פולין לחזור למולדתם, חזר שרמן עם משפחתו ללגניצה, ושם ניהל בהצלחה מפעל ממשלתי.
במלחמת השחרור נהרג מוטק – אחיה הצעיר של פולה רעייתו – בשערי דגניה, וכאשר נפתחו שערי פולין להגירה ב1957- עלו שרמן, אשתו ושתי בנותיו, סוניה ונלה, לארץ.
הם הגיעו לבאר שבע וחיו בה מספר ימים. אחר כך באו לדגניה לחיות עם מיכל, אלמנתו של מוטק, ועם זכריני בתו.
שרמן היה נגר מומחה ואדם בעל כשרונות יצירתיים בולטים. בנקל מצא את מקומו בדגניה, ומיד החלו לראות את מעשי ידיו בכל מקום.
באותם ימים הוקמה בדגניה נגרייה גדולה ובה מכונות משוכללות. הנגרייה נמסרה לשרמן, והוא שלט בה ביד רמה. בנה רהיטים, עסק בנגרות בנין ובשעת הצורך אף בנה תפאורות להצגות.
בשעות הפנאי בנה מכפיסי עץ דקים את מודל עיירתו.
פולה אשתו עזבה את דגניה, בנותיו נישאו ועזבו גם הן, והוא נשאר לבדו.
הוא התנחם בעבודתו ובגידול ציפורי שיר. הכלובים שבנה מילאו את דירתו, והוא טיפל בציפרים בחיבה ובדאגה וגם טיפח גן יפה מאחורי ביתו.
באחרית ימיו כהו עיניו. עבודתו הייתה לו תוכן החיים ותכליתם וכאשר נוכח שיכולתו בעבודה נפגמת לא מצא טעם לחייו.

יהי זכרו ברוך

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן