נולד בדגניה ליואל ולפניה ז”ל, אח למירה ז”ל ולרוני.
אקי היה ילד של היפוכים, מצד אחד רצינות תהומית ומהצד האחר שובב חסר תקנה, עדות לכך הייתה מספר הפעמים שבהן היו איברים בגופו מכוסים בגבס.
אקי היה ברוך כישרונות והתבלט תמיד. היה דמות סמכותית, בעל כושר מנהיגות, ניחן בחוש הומור וברצינות. עם התגייסו לחיל האוויר והליכתו לקורס טיס עקבנו אחריו בהתעניינות רבה ובגאווה עמוקה. כאשר בנה אקי את חייו עם משפחתו הרגשנו תמיד שותפות ויחס מיוחד שרק מי שגדל וצמח יחד מינקות באורח כה קרוב יוכל להבין.
במלחמת ההתשה, מעל מפרץ סואץ, נפל מטוס ה”ווטור” שלו, וזמן רב קיווינו וייחלנו לשובו, אך לשווא!
כולנו תקווה שעוד יגיע להיקבר באדמת ישראל
