נולדה ברוסיה הלבנה בג’ תמוז תרס’ז 15 ביולי 1907 עלתה ארצה בשנת 1924 הגיעה לדגניה בשנת 1930 נפטרה בה’ שבט תשס’ד 28 בינואר 2004
פניה נולדה בעיר בוברויסק להוריה שרה-לאה כגנוביץ ואהרון זאגלסקי. בגיל צעיר מאוד התייתמה מאביה. אמה נישאה בשנית לשמואל טומשוב. בבית דברו יידיש, וההווי היה יהודי ושומר מצוות.
יחד עם חברותיה לכיתה ארגנה קבוצה של “החלוץ הצעיר” ויצרה קשר עם נוער יהודי מעיירות אחרות.
בשנת 1924 עלתה המשפחה ארצה והתיישבה בבית הראשון של עפולה.
למרות המצב הכלכלי הקשה החליטה פניה לעזוב את הבית ולהצטרף לקיבוץ. היא הצטרפה להכשרה בעין חרוד, ומשם, לאחר נדודים, הגיעה לחצר כנרת.
ב-1930 נשלחה להכשרה בגן הירק בדגניה. כאן פגשה את יואל, כאן בנו את ביתם וכאן גידלו את שלושת ילדיהם מירה, אקי ורוני.
בשנת 1935 יצאה פניה לפולין בשליחות התנועה למשך שנתיים. עם חזרתה לדגניה עבדה כמורה לחקלאות בבית החינוך במשך 7 שנים.
פניה היתה פעילה בוועדות השונות, בעיקר בוועדת התרבות, והייתה אחראית על פעילות ערבי השבת, על מסיבות החגים ועל עריכת עלון דגניה.
מלאה תפקיד של סדרנית עבודה ומוצאים אותה גם במטבח כמבשלת ואופה. בראשית שנות ה-50 הדריכה את חברת הנוער “איתנים”, בני נוער שמצאו אצלה אוזן קשבת, זכרו לה חסד נעורים והמשיכו לבקרה עד יומה האחרון.
בשנות ה-60 וה-70 עסקה בפעילות תנועתית – ארגון חוגים ב”בית ברל” וריכוז ועדת התרבות של איחוד הקבוצות והקיבוצים. הקימה חוגי ספרות שזכו להצלחה עצומה ברחבי התנועה.
באהבתה לצמח ולפרח יצרה את טיפוח גינות הנוי, וגינת הנוי ליד ביתה משכה מבקרים רבים.
פניה שכלה שניים מילדיה: את מירה בשנת 1953 ואת אקי במלחמת ההתשה. בשנת 1968 הופל מטוסו, ומקום קבורתו לא נודע.
למרות הסבל והכאב על מות ילדיה ויואל בעלה, לא אבדה פניה את אהבת החיים שבה. אל חייה נכנס חיים ארד, איש אפיקים, שהיה בן זוגה עד יום מותו.
השאירה אחריה את בתה רוני ומשפחתה, את יעל אשתו של אקי ז”ל ומשפחתה, נכדים ונינים.
יהי זכרה ברוך
