נולדה בפולין ביט’ כסלו תרפ”ז 25 בנובמבר 1926 עלתה ארצה בשנת 1948 בדגניה משנת 1960 נפטרה בכ”ב בטבת תשס”ח 31 בדצמבר 2007

בלה – בתם השניה של רוזה וירחמיאל גרושקביץ נולדה בעיר לודז’ אשר בפולין. אחיה הבכור יוסף היה בן 4 כשנולדה, וכשבלה היתה בת 7 נולדה אחותה הצעירה – אסתרק’ה.
משפחה מאושרת ותוססת שארחה תמיד צעירים וצעירות, ערכה מסיבות עם נגינה, שירה וריקודים.
בת 12 הייתה כשפרצה המלחמה. אחיה ברח לכוון הגבול הרוסי ושאר בני המשפחה הועברו לגטו. ב-1941 נפטר האב, וב-1942 נשלחו האם ושתי הבנות לאושוויץ. על הרמפה המפורסמת הפריד מנגלה בינה לבין אמה ואחותה.
מאושוויץ הועברה למחנה רבנסבורג שבגרמניה. בלה הייתה בקבוצת בחורות שהייתה מיועדת לעבודה במפעל נשק, לקראת סוף המלחמה הועברה הקבוצה לברגן-בלזן ושם ב-17 לאפריל 1945 שוחררו ע”י הצבא האמריקאי כשהיא עצמה במשקל של 34 ק”ג כבר לא יכלה כמעט להגיב. מגרמניה הועברה להבראה לשוודיה ע”י הצלב האדום. שם השתקמה ונכנסה ללמוד בבית ספר לאחיות.
ב-1948 פרצה מלחמת העצמאות ושליח מישראל הגיע לשוודיה לגייס צעירים וצעירות ל”הגנה”. את בלה צרפו כאחות עם הבטחה שאת ההסמכה תקבל כבר בארץ. בלה עלתה ארצה באניה “נגבה”.
ביומה הראשון בארץ במפגש אקראי נודע לה שאחיה שחשבה שנהרג בסטלינגרד, הוא חי ומשרת כחיל ב”שועלי שמשון” בדרום.
בלה השתתפה כאחות בפעולות במלחמת השחרור כשהיא מתלווה לפלוגות החיילים באזור ירושלים.
בסוף 1949 קבלה את ההסמכה, והמשיכה את עבודתה כאחות במסגרת צה”ל.
את אברהם ארקוש בעלה הכירה בלה במלחמה בירושלים, טפלה בו כשהיה פצוע. הם התחתנו בחתונה צבאית בשנת 1952 אולם עד 1954 עדיין שרתה בצבא, עד שנולד רמי בנה הבכור.
מירושלים עברה המשפחה לכפר יונה ושם נולדה ברוריה.
ארקוש היה איש צבא קבע. בשנת 1960 סופח למחנה הצבאי בצמח והמשפחה עברה להתגורר כתושבים בדגניה. לאחר כשנתיים התקבלו לחברות.
בלה עבדה בחדרי חולים, כשנבנה הבניין הייתה בלה הראשונה לעבוד בו.
בשלב מסוים עברה למסגרות החינוך גם כמטפלת הגיל הרך וגם כמטפלת בחברת הנוער “עפרים”.
לימים עשתה תפנית ויצאה לקורס תפירה. מצאה עניין במקצוע ואהבה את החברותא בחדר התופרות.
במקביל לעבודתה הייתה שנים רבות חברה בועדת בריאות.
בשנת 1976 נפטר ארקוש. כח החיות שהיה בה ועזר לה בצעירותה עזר לה גם עתה – בקשיים היומיומיים.
היה בה צמאון לתרבות. אהבה מוסיקה, אהבה ספר והשתתפה בחוג לספרות של פניה ארצי. כל השנים לקחה חלק בחוגים לקולנוע, אומנות וספרות והשתתפה גם בקבוצת ברידג’.
ילדיה ונכדיה היו במרכז עולמה והיתה גאה בהישגיהם.

השאירה אחריה את ילדיה ובני משפחותיהם.

יהי זכרה ברוך.