אינתיפאדת אל אקצה
לאחר ראש השנה תשס”א – אוקטובר 2000, פתח העם הפלסתינאי במאבק מזויין נגד מדינת ישראל.
במערכה זו הנמשכת עד היום נפלו רבים, אזרחים ואנשי זרועות הביטחון.
בערב יום חמישי, ה-26 ליוני 2003 יצאה יחידה של שייטת 13 כדי לחסל חוליית מפגעים ברצועת עזה שהיו אמורים לצאת באותו יום לביצוע פיגוע המוני בישראל.
ארז פיקד על חוליית הרפואה במבצע.
לאחר השלמת כיתור הבניין בו הסתתרה החוליה, הופעל מטען על הלוחמים.
ארז, בנה של חברתנו בתיה אשכנזי לוי, נפגע אנושות ונהרג במקום, אור ליום ו’ ה-27 ליוני.
אבל כבד ירד על בית רשפים ובית דגניה עם היוודע האסון הנורא.
ארז אשכנזי ז”ל
ארז נולד ב-16 ליוני 1982 בימי מלחמת לבנון. אבא שלו היה מגויס בלבנון ולכן ניתן לו השם ארז, על שם ארז הלבנון.
ארז גדל ברשפים, בן שלישי לבתיה וינון אשכנזי, אחיהם של אביב, רוני ולילך.
ארז היה תלמיד מצטיין וסיים את בחינות הבגרות בממוצע 95. מגיל 8 התחיל לשחק כדורעף ובהמשך שיחק במדי נבחרת הנוער של ישראל. לארז הייתה מודעות פוליטית גבוהה והוא הצטרף לנוער מרצ והיה מאוד פעיל.
ארז אהב את המשפחה בדגניה והיה קשור מאוד לשאולי, מיטל, ניצן ודורון. הוא היה הדבק המקשר בין כולם. כבר מגיל 15 ידע שיתגייס לשיטת, ואכן עם הגיעו לגיוס התקבל ליחידה. השאיפה שלו להיות הכי טוב הביאה אותו להצטיין בכל המשימות שהוטלו עליו.
במשך המסלול הקשה של השייטת היה תמיד מעדכן ומספר מה קורה איתו ולנו לא נותר אלא לומר “תשמור על עצמך”.
בערב לפני היציאה למשימה האחרונה ממנה לא שב התקשר הביתה לאמא בתיה ובקש – אמא תעשי בורקס לחבר’ה אנחנו יורדים לעזה ותתני למלכי (חברתו) שתביא לנו ביום שישי לבסיס. כשבאו מקצין העיר לבשר את הבשורה הקשה, הבורקסים היו בהכנה בתנור, חבריו ליחידה שבאו בראש מורכן, אכלו אותם בלעדיו.
השייטת הייתה הכל בשביל ארז, הוא היה גאה להיות שייך אליה. בשלב מסוים הציעו לו ללכת לקורס קצינים אבל סירב כדי לא לעזוב את חבריו לצוות.
ארז היה מפקד החוליה הרפואית בצוות שלו ובזמן שהופעל המטען הגן בגופו הגדול על חבריו שעמדו לצידו, הוא עצמו נהרג.
בן 21 היה בנופלו.
יהי זכרו ברוך
