נולד בלטביה בי”ט בתשרי תרע”ב 30 בספטמבר 1912
עלה לארץ בשנת 1933
הגיע לדגניה בשנת 1937
נפטר בט”ו באדר ב’ תשנ”ז  24 במרץ 1997

חנן נולד להוריו מינדל לאריה לייב, אמו היתה בת למשפחת הרצקוביץ. גדל במשפחה שומרת מסורת, אמידה ומבוססת מבחינה כלכלית ובעלת השפעה פוליטית. חנן היה הרביעי מבין חמשת ילדי המשפחה.
הוא התחנך בגימנסיה העברית בריגה והיה חבר בתנועת “דרור”. יצא להכשרה של “החלוץ” ב-1932. לאחר גמר ההכשרה עלה ב-1933 עם חבריו להכשרה ולתנועה לארץ באנייה “ירושלים”.
תחנתו הראשונה בארץ הייתה ברמת-גן. משם עבר להרצליה, עסק ב”כיבוש העבודה” בפרדסי הסביבה ובקליטת עולים בלתי-ליגליים. היה בין מקימי קיבוץ שפיים.
ב-1937 הצטרפה שושנה לחנן, ויחד עם עוד חברים הגיעו להשלמה לדגניה. כאן הקימו את ביתם, וכאן נולדו ארבעת ילדיהם: אורי, אריק, עירית ולזי.
כמו כל חלוץ עבד חנן בתחילה בשדה, עד שנודע שהוא חשמלאי מקצועי. במקצוע זה התמיד עד היום האחרון לעבודתו. היה אחראי על המוטורים לשאיבת מים, תאורת דגניה הביתית והציבורית ותיקון כלי הבית של החברים.
חנן היה פעיל מרכזי ב”הגנה”, ובשנים 1950-1946 היה המא”ז של דגניה. היה גאה מאוד בתפקידו זה, ומילאו באהבה ובמסירות. בין תפקידיו היה גם מרכז ועדת הביטחון של “איחוד הקבוצות והקיבוצים”.
מלא תפקידים חברתיים ומשקיים רבים מתוך אחריות ועניין. עם העברת האחריות על משק החשמל לצעירים קיבל על עצמו את תפקיד איש התחזוקה של חדר האוכל והמטבח, וחלש על אבזרי הבישול ומיזוג האוויר.
בשנת 1987 לקה חנן בלבו, ומכאן ואילך נאלץ להאט את קצב פעילותו.
השאיר אחריו את ילדיו ובני משפחותיהם.

יהי זכרו ברוך