נולד ברוסיה הלבנה בט”ז באדר ב’ תרנ”ז 12 באפריל 1897 בדגניה משנת תרפ”ה 1925 נפטר בכ”ב שבט תשכ”ג 16 בפברואר 1963

אברהם, אחיו תאומו של שמריהו, נולד בסלוצק, עיר מחוז בחבל מינסק, עיר של למדנים ושל רבנים ידועי שם, כולם “מתנגדים”.
ההורים, רבקה לבית גרייב והרב נחום דן, חינכו את ילדיהם לתורה, לאהבת ארץ-ישראל ולציונות.
בהיות אברהם בן שלוש נסע אבי המשפחה לאמריקה להקים ולנהל שם את ישיבת “יצחק-אלחנן” (היום ישיבת יוניברסיטי בניו-יורק).
עשר שנים היה שם, כשהוא שולח מדי חודש כסף לכלכלת המשפחה. הכסף לא הספיק, והאם נאלצה לעבוד מבוקר עד ערב בחנות המכולת שלה. נוסף לכך החזיקה בחצר פרה וגידלה עצי פרי, ואברהם עוזר על ידה. יחד אתם גרו בבית גם הורי אמו.
לקראת בר-המצווה של התאומים, שמריהו ואברהם, חזר האב הביתה כדי להכינם לאירוע. בשלהי מלחמת העולם הראשונה, כשהגיע אברהם לגיל גיוס, נקרא לשרת בצבא שנה אחת.
כל השנים מאז עלה שמריהו לארץ ניסה להעלות את אברהם אחיו. לאחר מאמצים בלתי נלאים הצליח, בשנת תרפ”ד-1924, להביאו לדגניה. מיום בואו לדגניה ועד יום מותו – 37 שנים – עבד אברהם בבננות.
בכ”ו בשבט תש”ך הוענק לו פרס העבודה של ההסתדרות על מסירות והתמדה בעבודה בחקלאות. חרוץ, צנוע ונאמן היה. כל יודעיו אהבוהו והוקירוהו, ובייחוד עובדי הבננות בדגניה ובעמק. הוא לא הקים משפחה משלו, היה קרוב וקשור למשפחתו של שמריהו.
הוא נפטר לאחר מחלה ממושכת ורבת ייסורים.
כתב עליו עובד פלמוני, חברו לעבודה: “… אברהם היה סמל המסירות, מסירות בלי גבול לעבודה, לענף, לחברים, לעם ולארץ… הוא דאג לכל חבר, לכל כלי. הוא הכיר כל אשכול בחלקה. לא היה קץ לאשרו כשהאשכולות היו גדולים ויפים, ‘פרי נהדר’, היה אומר בהנאה, בגאוה ובסיפוק… השאיר אחריו חלל גדול, אשר לא יתמלא לעולם”.
השאיר אחריו את שמריהו אחיו ובני משפחתו.

יהי זכרו ברוך