נולד בדגניה א’ בי”ז תשרי תרצ”ח12 בספטמבר 1937נפטר בי”ט תמוז תשע”ג27 ביוני 2013

דן בנם של ז’ניה ומשה ברון ואחיה הצעיר של אביבה.

ילד יצירתי וסקרן שאת מרפסת ביתו הפך לסדנא בה פרק כלים כדי לדעת את מהותם ובה בנה מעבדה כדי לעמוד על טיבם של חומרים. דן העיד על עצמו שאת רוב ידיעותיו והשכלתו רכש לאו דווקא בין כתלי בית הספר…

בצבא היה חייל בגד’ 51 של “גבעתי”. נשלח לקורס חבלה, ובמלחמת קדש שרת כחבלן בגדוד זה שעבר ל”גולני”.

עם שחרורו מהצבא הצטרף למוליק גפני ולתניק בן-משה שעבדו בבריכות הדגים. אחרי שנתיים של עבודה משותפת עבר לעבוד בענף הירקות יחד עם ברוך ליס.

יצא מדגניה, לשנת חופש מתוך מגמה להשלים בגרויות. לאחר תשעה חדשים עבר תאונת עבודה קשה ולאחר תקופת שיקום נרשם ללימודי הנדסה בטכניון.

דן הפך למהנדס מצליח ולזכותו נרשמו המצאות חשובות בתחום הטכנולוגיה הרפואית והחקלאות.

בשנת 1966 נשא לאשה את דבורה’לה ונולדו להם גידי ורותי.

ביוני 1975 פקדה טרגדיה קשה את משפחתו. הוא אבד את אשתו ובנו ונותר עם רותי בתו.

ב 1996 פגש בדינור. משנת 2000  חלקו את חייהם בין ישראל לקפריסין. ובשנת 2007  נישאו.

נפטר ונקבר בכפר בו הוא חי בקפריסין.

נזכור את דן כפי שחבריו מספרים עליו: מחושב, קר רוח, חד עין ובעל חוש הומור מופלא.

יהי זכרו ברוך