נולד באוקראינה בתרנ”ה 1895                                                                                                                                                                                    הגיע לדגניה בשנת תרע”ד 1913                                                                                                                                                                                  נרצח בשדות דגניה בכ”ב חשון תרע”ד                                                                                                                                                                            22 בנובמבר  1913

משה נולד להוריו טובה והרץ (צבי) בסקווירה שבפלך קייב .
הגיע לדגניה כנער בן 18 ויצר קשר חברי עם אנשיה. באותם ימים לא היה רופא בדגניה, וגם לא חובשת. אחד החברים חלה ונזקק לטיפול. משה התנדב לצאת על פרדה למנחמיה להביא תרופות. בדרך התנפלו עליו שודדים. ברצותו להציל את הפרדה שלח אותה הביתה, ובעצמו נשאר להיאבק בשודדים, ולא שב.
כאשר חזרה הפרדה לבדה יצאו החברים לחפשו, לאור פנסים סרקו את גדות הירדן ובשעת לילה מאוחרת נמצאה גופתו, ונשקו אינו עימו.

משה היה החלל, הראשון דגניה וקברו היה הקבר הראשון בבית הקברות.

במכתבם להורים השכולים, כתבו חברי דגניה:” זמן קצר של שמונה חודשים, חי חי ביננו ועבד בנכם, אחינו משה , הזמן הקצר הזה, הספיק לנו לצור עמו קשר נפשי בלתי נשכח. בנכם היה יקר לנו ויהיה יקר זכרו לעם, שלבנין ארצו הקריב את כוחותיו הרעננים ובדמו הרטיב את אדמת אבותינו, שבעדה אנו נלחמים”             בתשובה למכתבם של חברי דגניה להוריו כתב האב:
“חברים נכבדים, קבוצת דגניה, קבלנו את מכתבכם שנכתב בדמע ודם. ראינו בו דברי אמת שיוצאים מקרב לבות אוהבים… שבר גדול הושברנו. מאמין אני של תפול רוחכם, לסוג אחור. מקוה אני שזכר בני המנוח, עוד יוסיף לכם עצמה ועוז, לעמוד במלחמה הקדושה, עד סוף הוציאנו לפועל את רעיוננו הגדול, אשר בעדו ובתוכם, הקריב בננו את נפשו.. בנים יקרים, עבדו במרץ ובתקוה, שעמנו יחזק את עמדותיכם. הננו שולחים את בננו השני למלא מקום בננו שנפל. מותו של משה מעלה את כולנו ארצה”.

בן 19 היה בהרצחו.

יהי זכרו ברוך