נולד ברוסיה בח’ תמוז תרפ”ה 30 ביוני 1925                                                                                                                                                              עלה ארצה באפריל 1948 הגיע לדגניה במרץ 1956                                                                                                                                                      נפטר בד’ חשון תשס”ט 2 בנובמבר 2008

אליעזר, בנם של לאה לבית לוסטיגמן ואייזיק גלבורט נולד בסיביר בין אירקוצק למגט. במשפחה 5 ילדים: אסתר הבכורה, אליעזר היה הבן השני, אחריו – חיה,משה ולייב.
הוריו של אליעזר נפגשו בצבא וכשנשאו עברו לגור באירקוצק מקום מושבו של אבי האב – סבא אנדריי.
הוריו היו אתיאיסטים בעלי השכלה ובבית נחשף לספרות ולמוסיקה קלאסית שאותם אהב.
האב היה איש צבא והיה מגיע הביתה כ-3 עד 4 פעמים בשנה, האם עבדה בספריה העירונית. קשר משפחתי חזק נוצר בין אליעזר ובין סבו אנדריי. אצלו היה מוצא אוזן קשבת שהעיד עליו, “הוא היה איש פתוח ואיתו יכולתי לדבר על הכל…”
בן 17 התגייס לצבא הרוסי. סיים קורס קצינים ב-1943 ולקח חלק במלחמת העולם השנייה. נפצע פעמיים בפציעה השנייה בברלין איבד עין, ביולי 1944. אליעזר, פקד על הטנק הראשון שנכנס למחנה ההשמדה מיידאנק.
אחרי המלחמה, אחרי נדודים במחנות בגרמניה ובמחנות בצרפת הצטרף לחבורה שהפליגה לארץ ישראל על האנייה “פרזידנט ווארפילד”. הם הסבו את שמה ל”אכסודוס” וזוהי האניה “יציאת אירופה תש”ז”. אחרי עימותים עם הבריטים העבירו את העולים לגרמניה, בתנאים של אסירים, כששוחררו עברו לצרפת שם חכה להם צוות של אנשי ה”הגנה” שאמן אותם בנשק, הכין אותם לעליה ארצה וסיפק להם ויזות תיירים עם פרטים מזויפים. אליעזר הגיע ארצה ומיד גויס לצה”ל ואחרי אימון של יומיים נשלח לגדוד 12 של גולני, עבר לחזית הדרום והצטרף לפלמ”ח והשתתף במבצע “חורב”.
כשהשתחרר מהצבא נפגש עם חברים שאתם עלה ארצה. הם ניסו להקים מושב שיתופי – בנו את עומר שלימים הפכה לישוב עירוני אקסלוסיבי. הקבוצה לא החזיקה מעמד ואליעזר עבר לכפר קיש בניסיון להקים אותו כמושב שיתופי. מכפר קיש עבר לכפר גלעדי ועבד שם כשכיר. בכל אותם מקומות היה רפתן וכך הגיע לדגניה – כרפתן שכיר. החליט להשאר בדגניה, נשא לאשה את מיכל ונולדו שתי בנותיהם לאה’לה ותמר.
ב-1974 הצטרף אליעזר לעודי ועבר לעבוד בחשמליה. ב-1977 עבר לאקונומיה, שהפכה תחת ידיו להיות יעילה יותר הן בדרך השרות לחבר והן מן הבחינה הכלכלית.
ב-1980 יצא לנהל את מחסני המזון של משקי עמה”י בצמח. שם עבד עד 1989. עוד שנה ב”טולגל” ואח”כ יצא לפנסיה ועד גיל 80 תמך בעולים חדשים הן במסגרת “בית ראשון במולדת”, הן במסגרות מרכזי הקליטה והן במשרד הפנים.
כשהבנות גדלו נפרד ממיכל וביתו הפך למקום מפגש חברים.
אליעזר תמיד היה מוקף בידידים ואוהבים.
קשר מיוחד במינו נוצר בינו לבין נכדיו נויה וידין. אולי סגירת מעגל: הוא העניק להם את מה שסבא שלו העניק לו.
השאיר אחריו את בנותיו לאה’לה ותמר ובני משפחותיהם.

יהי זכרו ברוך