נולד בב’ טבת תרפ’ט 15 בדצמבר 1928 הגיע לדגניה ב-1953 נפטר בי’ שבט תשנ’ו 31 בינואר 1996

מאיר, בנם הבכור של מרים וחיים, נולד בחיפה וגדל בכפר-חסידים במשפחה שומרת מסורת. למאיר אחות חנה ואח – נח.
אחרי שסיים את בית הספר היסודי יצא לחיפה ולמד בישיבה חרדית. לאחר שנתיים חזר לכפר לעזור להוריו בהחזקת המשק.
בשנת 1947 התגייס לצה”ל ושירת בחטיבת כרמלי, בגדוד 21. השתתף בקרבות לשחרור הגליל התחתון והגליל המערבי ולחם גם בג’נין.
לאחר שהשתחרר מצה”ל עבד כטרקטוריסט שכיר בדגניה. כאן הכיר את יונה (קרסנגורסקי) בת דגניה. הם נישאו והקימו משפחה. נולדו להם ארבעה ילדים: גרא, ניצה, עדי ולילך.
אסון כבד פקד את המשפחה כשבנם עדי חלה במחלה ממארת. מאיר טפל בו במסירות וליווה אותו עד יומו האחרון.
חקלאי בעל ידע שהתערה במשק ותרם מידיעותיו ומיכולתו. הוא עבד שנים רבות בפרדס, התקדם במקצוע ונחשב למומחה בגידול הדרים. כמו כן ניהל שנתיים את מכון האריזה בצמח.
ב-1968 נבחר לועדת הבטחון ושירת בתפקיד מא”ז שנים לא מעטות. פעילותו כאיש ביטחון וכחקלאי בעל ידע עמדה לו כשהוטל עליו ללוות את קיבוץ מיצר שהתיישב ברמת הגולן ואומץ ע”י דגניה. מאיר הכין את התשתית להקמת בתי הקיבוץ והמשק ועזר לחבריו להתבסס במקום.
את שעות הפנאי בלה בטיולים ובקריאת ספרים.
בשנותיו האחרונות פחתה פעילותו עקב מחלתו ונחמה שאב מנכדיו שגרמו לו שמחה, והיו נקודות אור בשנותיו הקשות.

האיר אחריו את יונה אשתו וילדיו גרא, ניצה ולילך ובני משפחותיהם.

יהי זכרו ברוך.