נולד בדגניה בכ’ד אייר תרפ”ד  28 במאי 1924 נפטר בי’ז תמוז תשנ”ט 1 ביולי 1999

מוליק נולד כבן בכור לנחמה ולאליעזר וינר, אח ליוכבד ושרה. “מוליק הלבן” קראנו לו, להבדילו ממולה תנפילוב, שנקרא “מולה השחור”.
בשנת 1942, בתקופת מלחמת העולם השנייה גויסו תלמידי התיכון לעזרת המשק וימי השבוע התחלקו בין לימודים ועבודה. עם סיום הלימודים כשהבנים עמדו בפני בחירה באיזו דרך להושיט יד לעזרת העם, בחר מוליק להצטרף ל”הגנה המרחבית” באזור.
מוליק היה אדם שקט, מצניע לכת ומסור.
עבד בבננות, היה נהג על אחת המשאיות של דגניה ושנים רבות עבד בבריכות הדגים.
יצא ללימודי טכנאות בניין ב”רופין” ומשנת 1968 עבד בבניין עם קבוצת פועלים שאתה נשאר בקשר אמיץ.
גולת הכותרת של עבודתו בבניין הייתה שיפוץ ושיחזור חצר הראשונים.
מוליק נשא לאשה את רותה וביתם היה פתוח לכל חובב חוסיקה וספרות. בשנת 1967 נולדה בתם דיתי.
כשהתגברה מחלתה של רותה טפל בה במסירות אין קץ ושנתיים לאחר מותה נפטר גם הוא.
השאיר אחריו את בתו דיתי ובני משפחתה.

יהי זכרו ברוך.