נולדה באוקראינה בכ”ז באב תרנ”ח 15 באוגוסט 1898
עלתה ארצה ב-1920 בדגניה משנת תרפ”ג 1922
נפטרה בכ”ה אלול תשמ”ט 25 בספטמבר 1989
נחמה נולדה בכפר גריצ’ב, להוריה שרה ובנימין קצ’מן.
ב-1920, יחד עם אליעזר ומרדכי וינר, חבריה מהתנועה הציונית, החליטה לעלות לארץ ישראל. הם יצאו מאוקראינה חסרי כל. חצו את הדנייפר בגנבה והגיעו לרומניה. ביאסי דאגה הקהילה היהודית לכל צורכיהם, ואף סיפקה להם תעודות פליטים. הם שהו כחודשיים ברומניה, משם עברו לתורכיה, עבדו בחוות הברון רוטשילד מספר שבועות, ואז, לאחר מסע של שבועיים בבטן אנייה קטנה, שהצטופפו בה 500 איש, הגיעו לארץ-ישראל.
ירדו בנמל תל-אביב, ושהו מספר ימים בבית החלוצות. אליעזר יצא לחפש עבודה, ונחמה עברה לעקרון, שם מצאה עבודה בתפירה. מעקרון יצאה לחפש את אליעזר, מצאה אותו ברחובות, ושם נישאו. הגיעו לדגניה ב-1922 יחד עם קבוצת “הרחובותים”. כאן נולדו ילדיהם: יוכבד, מוליק ושרה.
לאחר שעבדה פרק זמן במטבח החלה לעבוד ברפת. הייתה בין הרפתניות שטיפחו את הענף ונשאו בעולו שנים רבות – בערבים, בלילות, בשבתות ובחגים. טיפלה בילדיה הקטנים על אף העייפות הרבה, מנת חלקן של הרפתניות. מעולם לא התלוננה, תמיד בת צחוק על פניה. היא הקפידה לטפח את ביתה והתעקשה לגהץ את הבגדים של בני המשפחה ואת כסויי המיטה הלבנים, מנהג שלא רווח בדגניה באותן שנים. רק לעת זקנה עברה לעבוד בהספקה, ושם גילתה את הכשרון האמנותי שהיה טמון בה. בחריצות ובכשרון תפרה, תיקנה ומילאה כל בקשה של חבר או חברה, כשחיוך על פניה. כמו כן יצרה מרבדים משאריות בדים צבעוניים, ואחד מהם נלקח אחר כבוד לבית הלבן על ידי אמו של הנשיא קרטר, שביקרה אצלנו.
נחמה, הצנועה והנחבאת אל הכלים, לא הייתה מן הפעילות במוסדות הקבוצה. את כל מרצה וכוחה השקיעה במילוי תפקידיה בעבודה, וזאת במסירות, בתבונה, ברוח טובה, עם חיוך בעיניה החכמות. הייתה קרובה בנפשה לחי ולצומח.
האסונות לא פסחו על חייה, ובכל המקרים האצילה משלוותה על הנשארים.
נחמה טיפלה באהבה ובמסירות ביונת נכדתה, לאחר שבתה יוכבד התאלמנה. נחמה טפלה גם בילדיה של בתה שרה שנהרגה בתאונת דרכים. עם כל נכדיה קשרה קשרי קרבה ורעות.
בשנותיה האחרונות הרבתה לקרוא. היה לה צורך למלא את כל שהחסירה במשך שנים ארוכות של עבודה קשה.
צניעות, פשטות והסתפקות במועט אפיינו אותה תמיד.
השאירה אחריה את בניה, מוליק ויוכבד ובני משפחותיהם ואת משפחתה של בתה שרה ז”ל.
יהי זכרה ברוך
