נולדה באוקראינה בתרס”ח 1908 עלתה ארצה בתרפ”ח 1928 בדגניה משנת תרצ”א 1931  נפטרה בכ”ח תשרי תשמ”ו 13 באוקטובר 1985

יפה נולדה להוריה חנה ומרדכי פורשטט, משפחה שהיו בה עוד אח ושתי אחיות, בברסטצ’קה שבפלך ווהלין, עיירה קטנה שחיו בה ב-200 משפחות יהודיות. היה שם בית ספר עברי, ובו הקנו לילדים לא רק את השפה העברית ואת תרבותה, אלא גם את אהבת ארץ-ישראל ואת השאיפה לעלות ארצה. ואמנם, רוב יהודי העיירה הספיקו לעלות.
יפה הייתה אחת מארבעה ילדים במשפחה ציונית נלהבת. בבית דיברו יידיש ועברית.
היא הייתה חברה ב”החלוץ”, קיבלה סרטיפיקט ועלתה לארץ.
מיד כשעלתה, פנתה לנהלל, לבית הספר החקלאי מייסודה של חנה מייזל. שלוש שנים למדה שם, ותחום ההתמחות שלה היה גידול ירקות.
כשהגיעה לדגניה פגשה את חברתה, מרים בורטניק מנהלל.
שתי אחיותיה עלו אחריה לארץ. הקשר בין יפה לאחיותיה היה הדוק מאוד, וילדי אחותה היו לה כבנים. אחיה, משפחתו והוריה לא הספיקו לעלות.
בשנת ת”ש-1940 נישאה למנחם וקס, חבר דגניה מקבוצת “גורדוניה”. בשנת תשמ”א-1951, לאחר שנים של ערגה לילד, אימצו את בתם שוש.
יפה התחילה את עבודתה בדגניה בירקות, ואחר כך טיפלה בילדים בגנון. שנים רבות התמידה בעבודה זו, ורבים מבני דגניה שהיו חניכיה זוכרים אותה בחיבה. התכונות שאפיינו אותה בעבודתה בשדה, במטבח, עם ילדים ובהספקה היו אחריות, דייקנות, מסירות ואהבה אין קץ. יפה הרבתה לקרוא, אהבה להאזין למוזיקה והצניעה לכת.
השאירה את מנחם בעלה ואת שוש בתם.

יהי זכרה ברוך