נולד ברוסיה הלבנה בג’ אלול תרע”ו 1 בספטמבר 1916 הגיע לארץ ולדגניה ב-1942 נפטר בט’ז כסלו תשס”ד 10 בדצמבר 2003

יהודה, בן זקונים לאמו חנה לבית גודין ולאביו חיים לבית רוזקין, ואח לצבי ובלהה. בהיותו בן 3 עקרה המשפחה לפולין והתגוררה בוורשה. הבית היה בית שומר מסורת ומשכיל. ההורים דאגו לחנך את הילדים ברשת החינוך “תרבות” והילדים למדו גם את השפה העברית.
אחיו הגדולים הצטרפו לתנועת “השומר הצעיר” ואחיו צבי עלה ארצה ב-1935 והיה ממייסדי קיבוץ איילון. יהודה חשב לעלות בעקבות אחיו אלא שמלחמת העולם השנייה סכלה את הרעיון וכשהתקרבו הגרמנים לוורשה ברח לעבר ברית המועצות. הוריו ואחותו נספו.
הפולנים חייבי הגיוס אורגנו כצבא פולני – צבא אנדרס – ונשלחו למזרח התיכון.
לאחר שרות בצבא אנדרס במצרים הוצב במחנה קסטינה ואז גמלה בו ההחלטה לערוק ולהשתקע בארץ ישראל. יהודה ברח לבאר טוביה השכנה ומשפחה שפגש הפנתה אותו לחיותה בוסל בדגניה בהבטיחם לו שחיותה תוכל “לסדר” לו זהות חדשה בארץ.
בהיותו בדגניה יצר קשר עם אחיו צבי שהיה חבר בקיבוץ אילון.
בדגניה פגש את הדסה, הם נשאו בשנת 1948 וכאן נולדו ילדיהם יוסי, נעמי, חן ורותי.
עבד בחקלאות, במאפייה, בביח”ר “ספן” שבו רכז את המסגרייה. היה גזבר, עבד ב”טולגל” וחזר להנהלת החשבונות.
היה מעורה בחיים החברתיים, היה חבר מזכירות וכהן בועדות השונות.
יהודה היה מלא שמחת חיים, אהב להתרועע עם אנשים בארץ ומחוצה לה, בעל חוש הומור עם מבט מפוכח על החיים.
השאיר אחריו את ילדיו יוסי, נעמי, חן ורותי ובני משפחותיהם.

יהי זכרו ברוך