נולדה בדגניה ביח’ באב תר”צט
3 באוגוסט 1939
נפטרה בח’ כסלו תשפ”ד
21.בנובמבר 2023
גליה נולדה לשמואל ולאה הדס אחות בכורה לישי ואביטל.
תינוקת עם שיער ג’ינג’י שמחוץ לאכול ידעה לעשות הכל.
כאשר נולדה הייתה דודתה, אחות אביה שמואל נתונה בין גלי הים באוניה “טייגר היל” שהפליגה בעליה בלתי לגלית לארץ ישראל, ומכאן שמה – גליה.
למדה בבית החינוך בדגניה. היתה תלמידה טובה מאד בדקדוק ומתמטיקה. הייתה ספורטאית מצטיינת והשתתפה בתחרויות רבות של בתי הספר וגם במסגרת ‘הפועל’ בתחרויות ארציות. המאמן היה עמיצור שפירא ז”ל שנרצח עם הספורטאים הישראלים במניכן 1972.
בנערותה ניגנה בתזמורת המנדולינות של גולדמן, בחגים בדגניה לקחה חלק, בהקראות ויותר מאוחר עברה קורס קריינות מטעם התק”מ.
את שירותה הצבאי עשתה בנח”ל כמ”כ.
לאחר הצבא נכנסה לזמן קצר לעבוד בלול. התנדבה לשנת שירות שלישית עזרה לקיבוץ יטבתה הצעיר עם עוד בנות מהעמק. שם פגשה את בעלה גדעון זיו המכונה “ציגי” ממייסדי הקיבוץ.
ביטבתה טיפחו הזוג משפחה של 6 ילדים הכוללת 2 זוגות תאומים: רן וענת, ארן, הדס גל וטל
בשנות ה- 60 יצאה גליה לחוג תפירה ונעשתה תופרת סלונית. שנים היתה אחראית על מחסן בגדי הילדים. גליה, נהלה את חדר האוכל, עוד במעונו הישן. הייתה רכזת השירותים הראשונה בקיבוץ, ובנוסף הקימה וריכזה את ענף חדרי האירוח בימיו הראשונים, בהתנדבות ובמסירות רבה.
ביטבתה היתה מרבה לקרוא באירועים והיתה מדריכה גם את הקריינים האחרים. דיוק בדיבור השפה העברית, היה חשוב לה מאוד, כמו כן מנהגי חגי ישראל. החג שהכי אהבה היה פורים. לאורך שנים רבות תפרה תלבושות להצגות ותחפושות לילדים, במסגרת עבודתה במתפרה. אי אפשר היה שלא לראות את עיניה הנוצצות למראה הילדים המאושרים בתחפושתם. גליה אהבה מאד לטייל וארגנה קבוצה בערבה של מטיבי לכת בהדרכת מנחם מרכוס ז”ל. הצפון הירוק והפורח היה לה געגוע מתמשך, וכשהיתה מגיעה לביקור היתה נהניית לצאת לטבע.
בסביבות גיל 80 חלתה גליה באלצהיימר ואף נאלצה לעבור לבית אבות בקיבוץ עין החורש ושם כעבור כשנתיים נפטרה. 53 יום לאחר שהלך לעולמו אהוב לבה, ציגי.
השאירה אחריה את ששת ילדיה ו14 נכדים ונכדות.
יהי זכרה ברוך
