כהן עמיאל

נולד בדגניה בכ”ח אדר א’ ת”ש   8 במרץ 1940

נפטר בי”ז חשון תשפ”ג   11 בנובמבר 2022

 

 

בן בכור להוריו בטי לבית ירמיאס ושלמה כהן, אח לשולמית וערן.

עמיאל, כמו ילדי דגניה בני גילו, ליווה את אבני הדרך בחיי הקיבוץ והארץ עוד לפני הקמת המדינה, היה עד לשבת השחורה בה נעצר אביו שלמה ונשלח לרפיח והיה בין הילדים שפונו לחיפה במלחמת השחרור.

האירועים בשנות הילדות והנעורים תרמו וודאי לעיצוב קווי אופי שאפיינו אותו בהמשך חייו; נחרצות ועקשנות, מסירות, עמידה על דעתו וחתירה בלתי מתפשרת לצדק גם במחיר אישי חברתי.

למד בבית החינוך בדגניה ובהמשך בביה”ס המקצועי שבאפיקים.

בצעירותו הצטיין בספורט בתחומי האתלטיקה והשחייה, השתתף בתחרויות ברמה הארצית והגיע להישגים ומדליות.

את שירותו הצבאי עשה בחטיבה 7 של חיל השריון.

נישא לטובה ונולדו להם שלושה ילדים, יזהר, מירב (מירה) ואירית.

השתתף כטנקיסט במלחמת ששת הימים, במלחמת יום הכיפורים  ובמלחמת לבנון הראשונה.במלחמת יום כיפור, נפצע בידו ופונה לבי”ח פוריה. הודות לטיפול נכון של הרופא שטיפל בו ובעזרת טובה אשתו שהיתה אחות, היד חזרה לתפקוד מלא.

לאחר השחרור מהצבא עבד בבננות ובמספוא  ובהמשך הצטרף לטולגל למחלקת האופנים.

בשנת 1992 פנה ללימודי הנהלת חשבונות מדופלמים, מתוך מחשבה להכין מקצוע להמשך החיים בגיל מתקדם.

התעניין מאד בתחומי הכלכלה, למד במנהל עסקים, חשבות פיננסית, ניהול ועדת בקורת וקורס דירקטורים.

שאף להתקדם ולהתמקצע בתחום עבודתו, האמין בצורך בביקורת ובקרה ואף ריכז את ועדת – בקורת במשך מספר שנים. משעבר לעבוד בהנהלת החשבונות השקיע מאמצים בייעול ושיפור תוך הקפדה על שקיפות הדיווח.

לאחר הפרידה מטובה, פגש את עמליה ובשנת 1992 הקימו את ביתם המשותף בדגניה, בית שטיפח באהבה וחי בו עד יומו האחרון.

אהב לטייל בארץ ובחו”ל, לבשל ולארח משפחה וחברים, איש של בית מסור ונאמן.

משפחתו של עמיאל למודת שכול וכאב, אבא שלמה לקה בשבץ מוחי והפך נכה, במלחמת יום כיפור נפל ערן האח הצעיר והיה נעדר במצרים במשך 22 שנה, בהמשך יזהר בנו נפצע פציעה קשה בפעילות מבצעית בה איבד את מאור עיניו ובשנת 1997 נפל אחיינו האהוב ערן פרץ, באסון המסוקים, בנם של שולמית ואיתן.

עמיאל היה בעל קול יחודי בדגניה, מהיר חימה ונחרץ מחד ומאידך מוערך על דעותיו השקולות, יכולתו לצפות תהליכים, על שכלו הישר ואומץ לבו לומר את האמת ללא משוא פנים.

על אבן לזכרו שמוצבת בין קברי הוריו חרוטות המילים:

עמיאל אהוב שלנו – ישר ונקי כפיים.

 

יהי זכרו ברוך

התחברות לאתר
דילוג לתוכן