לוריא נתן

נולד בלטביה בי”ז תרפ”ז15 באוגוסט 1927
עלה לארץ והגיע לדגניה ב-1946
נפטר בכ”ט אייר 12 במאי 2010

נתן נולד בעיר ריגה להוריו סוניה לבית שניאור ולאביו שמואל. אחותו מטי נולדה אחריו.
הבית היה מסורתי. המשפחה הייתה מבוססת, אביו היה תעשיין ואמו – מורה לעברית.
נתן ידע עברית מהבית ולמד בבית ספר עברי. ידע רוסית בעקבות כניסת הרוסים לריגה. בנעוריו היה בתנועת בית”ר.
את השכלתו השלים בדגניה.
בשנת 1941 כונסו יהודי ריגה בגיטו ובאחת האקציות הופרדו הילדים מהוריהם ונתן נשלח למחנה שטוטהוף בגרמניה.
בתום המלחמה הצטרף לקבוצת נח”ם שהתארגנה בברגן בלזן ועלתה לארץ. בהגיעם ארצה נכלאו במחנה עתלית.
קבוצת נח”ם הגיעה לדגניה וכאן פגש את בתיה שאותה הכיר עוד בברגן בלזן. הם נשאו בשנת 1949 ונולדו להם 2 ילדים: שרה’לה וקובי.
במלחמת השחרור שרת נתן כמאבטח שיירות.
נתן עבד זמן קצר בחקלאות, עבר לענף הנהגות ולימים הקים את המפעלון. המפעלון הוקם כדי למצוא תעסוקה לחברים הקשישים. המקום היה יותר מאשר רק מקום עבודה וזאת בזכותו של נתן.
נתן לקח חלק בחיי הקבוצה וריכז את ועדת הבריאות, ועדת שיכון, ועדת מינויים והיה חבר בועדת הקלפי.
נתן ובתיה היו זוג בלתי נפרד והקימו משפחה אוהבת, אך לילדיהם לא ספרו דבר על אשר עבר עליהם במלחמה. רק בשנים האחרונות לחייו של נתן נחשפו הילדים לאשר עברו הוריהם בעבר וזאת דרך עבודות השרשים של הנכדים.

השאיר אחריו את אשתו בתיה, ילדיו שרה’לה וקובי ובני משפחותיהם.

יהי זכרו ברוך