ליס אליקים

נולד ברוסיה הלבנה בתרס”ב 1902
עלה ארצה בתרפ”ב 1922
הגיע לדגניה בתרפ”ג 1923
נפטר בט’ אייר תרפ”ח 29 באפריל 1928

אליקים נולד בעיר קלצק, להוריו שיינה שפרה ומתיתיהו. אחיהם של ברוך וצבי, חברי דגניה.
אבי המשפחה גויס לצבא הצאר ושירת בו ארבע שנים, והאם נשארה עם ארבעת ילדיה, שלושה בנים ובת.
בשוב אביהם משירותו הצבאי פתח “חדר” ולימד עברית. בכיתה היו כעשרים ילדים, שלמדו מ-8 בבוקר עד 8 בערב. בהתקרב מלחמת רוסיה-יפן נסע אבי המשפחה לאמריקה כדי להימנע מגיוס לצבא. שבע שנים שהה באמריקה, ושלח כסף למשפחה ברוסיה.
האם נאלצה לעזור בפרנסת הילדים. היא חכרה שישה דונם אדמה על יד ביתם וגידלה שם ירקות לצורכי הבית ולמכירה בשוק.
ב-1911 חזר האב הביתה ושב ללמד את ילדי העיירה עברית.
הוא היה אחד מראשוני הציונים בעירם, והשפעתו על ילדיו הייתה רבה.
“הצהרת בלפור” עוררה את בני העיירה, ומספר צעירים החליטו לעלות לארץ-ישראל, ביניהם אליקים ואחיו הבכור ברוך.
הגיעו שניהם לדגניה. מן הבית הביאו אתם את אהבתם לאדמה ולחקלאות.
צעיר היה אליקים כשעלה ארצה, בחור חסון ובריא.
הוא הגיע לדגניה, ובכל כוחו ומרצו התמסר לעבודה. לא היה גבול לנכונותו לעזור ולסייע.
כל ימיו לא ידע חולי.
הצטננות שלקה בה הסתבכה לדלקת ריאות חמורה – גרמה למותו.
בן 26 היה במותו.
השאיר אחריו את אחיו ברוך וצבי.

יהי זכרו ברוך