מנוח רחל

נולדה בלטביה בכ”ד אדר תרע”א עלתה לארץ בשנת תרצ”ח הגיעה לדגניה בשנת תש”א נפטרה בכ”ט כסלו תשנ”ט

רחל נולדה בריגה, לטביה, להוריה מרדכי וחוה שבלבה. אביה עבד במפעל לעיבוד עורות ואמה היתה עקרת בית. במשפחתה היו ארבע בנות ושלושה בנים וההורים השתדלו להקנות לכולם לפחות השכלה תיכונית, ואם אפשר, גם השכלה גבוהה. רחל למדה בביה”ס התיכון העברי בלוצין, במגמה הריאלית. בשנת תרפ”ט סיימה את לימודיה בהצטיינות. בהמשך למדה הוראה באוניברסיטה בריגה.
משנת תרצ”ב ועד שנת תרצ”ו, היתה חברה בהסתדרות המורים העבריים “המורה” בלטביה. עבדה כמחנכת בביה”ס בריגה והיתה מורה למקצועות העבריים והכלליים.
כשעלתה לארץ הביאה עמה המלצה ממנהל בית הספר: “הודות לגישתה המיוחדת לתלמידים ומסירותה לעבודתה, הצטיינו תלמידיה תמיד בהנהגה מופתית ובציונים גבוהים … בטוחים אנו כי רחל תתרום רבות לטובת החינוך העברי והתרבות העברית”. ואכן כך עשתה רחל.
מאז הגיעה לדגניה, ובמשך קרוב ל- 40 שנה, היתה מורה ומחנכת בבית החינוך המשותף בעמק הירדן, בעיקר בכיתות ז’ וח’ והעמידה דורות של תלמידים, לעיתים גם הורים וילדיהם. היום לומדים בבית החינוך תלמידים מן הדגניות, ממעגן וממסדה, אבל בשנותיו הראשונות למדו בו גם תלמידים מכנרת, מבית זרע, מאפיקים ומאשדות יעקב. רחל שזורה בתולדות חייהם.
רחל פגשה את יהושע בתל-אביב ובעקבותיו הגיעה לדגניה וכאן נישאו בל”ג בעומר תש”א.
בדגניה נולדו להם 3 בנים – שלמה, אביהוא וצמחי. שלמה נקרא על שם אביו של יהושע, אביהוא, שנולד עם תום מלחמת העולם השנייה, נקרא על שם אביה של רחל, שנספה בשואה וצמחי, הבן הצעיר, נקרא על שמות בני משפחתה של רחל – הורים, אחות ושני אחים, שכולם נספו בשואה – צילה, מרדכי, משה, חוה ויהודה.
יהושע הקדיש חלק גדול מזמנו לעבודה ציבורית ורחל עמסה על כתפיה את עול המשפחה. היתה אם חמה ואוהבת לילדיה ומאוחר יותר סבתא מסורה ודואגת לנכדיה.
בי”ט באב תשי”ב שכלה את בנה אביהוא, אשר טבע בכנרת בטרם מלאו לו שבע שנים. זכרה אותו עד יומה האחרון ותמיד אמרה “אמא לא שוכחת אף פעם”.
בהגיעה לגימלאות ביקשו ממנה להמשיך בעבודתה החינוכית ולקחת עוד כיתה “קשה”. רק בהיותה בת 66, פרשה רחל מההוראה ועברה לעבוד במתפרה. לא המעיטה בערך עבודתה והיתה מתקנת ביסודיות ובנאמנות כל בגד שהגיע לידיה.
בתקופה זו התפנתה לעבודה בקהילה, פעלה במסגרת אירגון “יעל” בבית החולים “פוריה” והתנדבה להוראת השפה העברית בקרב העולים החדשים ממדינות ברית המועצות לשעבר. אימצה משפחה של סירובניקים בנובוסיבירסק והיתה מתכתבת אתם ברציפות, עד שעלו לארץ.
היתה חברה במועצה הפדגוגית האזורית וחברה פעילה בועדת החברים בדגניה. בהיותה בעלת השכלה רחבה וידע מעמיק בנושאי תרבות וחינוך, הביעה את דעתה בנושאים רבים ומגוונים, ודעותיה נחשבו מאוד בתחומי הלימוד השונים וגם בתחומים הרעיוניים שבמהות חיי הקבוצה.
השאירה אחריה את שני בניה שלמה וצמחי ובני משפחותיהם.

יהי זכרה ברוך

התחבר אל האתר