נול משה

נולד בדגניה ב-י”א אדר תרצ”ו
5 במרץ 1936

נפטר ב-י”ז אב תשפ”ד
21 באוגוסט 2024

משה’לה – בנם של עליזה ויצחק נול, אח לארנון הבן הבכור ולרחלי ועמליה הצעירות ממנו.
ילד סקרן ושובב שאהב מוסיקה ובעלי חיים.  בשנת 1948 נפל אביו בקרבות עמק הירדן וב-1953 נספה אחיו בתאונת מטוס. בעקבות ארועים אלה מנעה משפחתו את גיוסו לצה”ל יחד עם בני גילו, אולם תרומתו הייתה גדולה כשהתנדב לשרות המילואים בתותחנים ועשה נפלאות בבניית מתקנים להנעת התותחים.  משה’לה ניחן בחוש טכני מפותח ואת לימודיו בביה”ס הטכני שליד הטכניון סיים בהצטיינות. שנים מספר עבד בחוות “ייצור ופיתוח”, חוות שמואל וחוות דושן בעמק בית שאן, חוות שעסקו בגידול הכותנה.
בשנת 1958 נשא לאשה את שמחה”לה עבאדי. השניים בנו את ביתם בדגניה וב-1960נולדה בתם אורנה.  ב-1965 יצאה המשפחה לפרו מטעם חברת “ורד”, חברת בת של “סולל-בונה”, ומשה”לה היה אחראי על בניית כביש בהרי האנדים. ב-1969 נולדו התאומים אקי ויריב וב-1971 חזרה המשפחה לארץ ובנתה את ביתה בפוריה עלית. עבד במחצבה בבטיחה בהנהלת הציוד הכבד של עמק הירדן, ומשנסגרה המחצבה עבר להיות מנהל האחזקה של מכון התערובת בצמח, מכון שהתפתח בעקבות שכלולים שונים שמשה”לה הכניס בו. כשיצא לפנסיה נקרא למכון אריזה לפירות באלמגור ושם הפליא בפיתוח מערך האריזה, פיתוח המסועים למיניהם, פיתוח מכונה לסחיטת רימונים ועוד כהנה וכהנה.
משה’לה נחשב למומחה בתחום המכני וכמעט עד יומו האחרון שיחרו רבים לפיתחו כדי לקבל עצה ועזרה.
העבודה הייתה עיקר חייו אולם לא ויתר על אחד מתחביביו האהובים – טיפול בסוסים, ויחד עם חבריו עבר ברכיבה את שבילי הארץ, לאורכה ולרוחבה.
בשרשי “עץ אחוה” באום-ג’וני נטמנה מגילה ע”י חניכי קב’ אחוה בדגניה שמשה”לה היה אחד מחניכיה ובה כתב:”מזל גדול נפל בחלקנו שזכינו לגדול לצידכם, ענקים בוני הארץ ותקומתה. נטעתם בנו שפע של אהבת הארץ, אידיאלים, יושרה ואהבת האדם… כל זה נזרע בעורקינו. השתדלתי ללכת בדרככם. אהבתי אליכם וגעגוע.”

יהי זכרו ברוך