נולד בדגניה א’ ב- י”ג סיון תש”ך 8 ביולי 1960 נפטר ב-ב’ טבת תשע”ח 20 בדצמבר 2017
ארז, בנם של צביה לבית דימנט ואבשלום סטרוד, אחיהם הצעיר של ירון ותמיר. אמו עבדה בחינוך כגננת, כמורה לחינוך מיוחד בבית החינוך ובבית ירח, ובהוראת עברית לעולים חדשים באולפנים. אביו היה מנהל חשבונות ומאוחר יותר צלם עיתונות וטלויזיה מראשית הקמתה בארץ בשנת 1968, ועד ליום בו נפטר בשנת 1990.
ארז היה כבר מיומו הראשון אנרגטי, פעלתן ובריא. חברותי וסקרן, עם חשיבה מדויקת ומהירה כברק ודמיון מרקיע שחקים. ילד סקרן שאהב את הטבע ושעות ארוכות היה מבלה בחוץ במעקב אחרי התנהגות בעלי החיים שמסביבו. יחד עם זאת לא פסח על כל מידע שהוא שהתייחס לתעופה, נושא התעניינות מרכזי במשפחה.
עם התבגרותו התגלה לא רק כתלמיד מוכשר ומהיר מחשבה אלא גם כאוטודידקט .
ארז היה גם ספורטאי, ורק במקרה התגלה ששיאו האישי בקפיצה לרוחק דומה מאוד לשיא הארצי. במסגרת לימודיו בבית-ירח במגמת אלקטרוניקה, הגיע למקום שני בארץ בתחרות ממציאים צעירים והשתתף במשלחת שיצאה מטעם מכון וייצמן לחו”ל.
בסיום לימודיו יצא לשנת שירות ותרם להקמת קיבוץ סופה בנגב במערבי.
בסוף 1979 התגייס ארז לחיל האויר. שירת בבסיס חצרים כ-15 שנים כטייס קרב בטייסת 102 ותרם רבות להקמת סימולטור הטיסה. גם כאזרח שימש כמדריך טיסה מספר שנים.
ארז נישא לאתי (לבית טבק) שאותה הכיר בתחרויות אתלטיקה והתגוררו בשיכון בחצרים עם בנם רועי שנולד ב- 1982.
כישוריו הביאו אותו לעבודה בחברת קומברס, שם עבד כמהנדס תמיכה בלקוחות בכל העולם אף שלא הייתה לו הכשרה פורמלית קודמת. במטה החברה בסינגפור פגש את ג’וליאנה. הם התחתנו ב- 1997 לאחר שנפרד מאתי. נולדו להם יונתן-אבשלום ושרה-ליסה. בשנת 2003 עברה המשפחה לארה”ב. ארז המשיך להתפתח בעבודה והיה מנהל הפרויקטים של החברה ברוב מדינות דרום אמריקה. ארז, האוטודידקט המופלא, רכש בעצמו את השפה הספרדית ושלט בה באופן מושלם.
באוגוסט 2017 אובחן אצל ארז גידול ממאיר במוחו. הוא נאבק ככל יכולתו במחלה האלימה והאכזרית. נפטר בבית החולים בפלורידה והובא לקבורה במקום הולדתו דגניה א’.
נזכור את ארז שלנו תמיד באהבה גדולה.
יהי זכרו ברוך
