נולדה ברומניה בכ”א אב תרצ”ב 23 באוגוסט 1932
עלתה ארצה ב-1947הגיעה לדגניה ב- 1948
נפטרה בי”ב אלול תשע”ז 3 בספטמבר 2017

חנה בתם של פאולינה והרשקו למשפחת משה נולדה בעיר רומן, בת רביעית למשפחה בת 7 ילדים.

שנות ילדותה עברו עליה בצל מלחמת העולם השניה ובפחד מתמיד מפני הגרמנים שעמדו לשלוח את יהודי המקום למחנה ריכוז. חייהם ניצלו עם כניסת הצבא הרוסי.

אחרי המלחמה הצטרפה חנה לתנועת הנוער “גורדוניה” ואי האמון במשטר הקומוניסטי דחף אותה לרצות לעלות ארצה.

במסגרת עליית הנוער הפליגה באניה “פאן יורק” שקבלה את השם “קיבוץ גלויות”. האניה הפליגה דרך בולגריה במטרה להגיע לנמל חיפה. בדצמבר 1947 נעצרה ע”י הבריטים ונשלחה למחנה מעצר בקפריסין.

ב-1948 אחרי הכרזת העצמאות הגיעה חנה לדגניה עם קבוצה של 40 נערים ונערות. למרות קשיי השפה והגעגועים למשפחה הסתגלה עד מהרה לחיי הקבוצה.

אחריה עלתה כל המשפחה ונקלטה בארץ.

בצבא שרתה בנח”ל עם גרעין שהתעתד להשלים את קיבוץ נוה-ים ואילו חנה נענתה לחיזוריו של הרצל, ובדצמבר 1950 בנו את ביתם בדגניה. כאן נולדו שלושת ילדיהם: איריס, יואב ויגאל.

חנה עבדה שנים רבות כמטפלת בבתי הילדים ובמסגרת חברות הנוער שהתחנכו בדגניה. לא נפקד מקומה גם במטבח כמבשלת לתינוקות.

בשנת 1969 יצאה ללמוד קוסמטיקה ובמשך 30 שנה עסקה במקצוע הזה. הצד האסתטי בכל ענין ודבר היה חשוב לה מאוד, תמיד יפה, מסודרת, מטופחת – גם היא, גם הבית, גם הגינה…

משנת 1982 ועד יום מותה נשאה חנה את כאבה על לכתה בטרם עת של איריס בתה.

השאירה אחריה את הרצל בעלה, את בניה ובני משפחתם.

יהי זכרה ברוך