נולד בדגניה בכ’א תשרי תרפ”ז29 בספטמבר 1926נפטר בכ’ט סיון תשס”ג29 ביוני 2003
מוטיק נולד בערב שמחת תורה. בנם הבכור של מנוחה ויוסף פיין ואחיהם של הרצל ויהושע-שוקי.
למשפחת פיין שורשים עמוקים בארץ. סבתא וסבא באו כילדים ליסוד המעלה והיו בין ראשוני האכרים שיסדו את מטולה. הם היו 9 בנים ו-2 בנות שהתפזרו ברחבי הארץ.
הבן – יוסף, אביו של מוטיק היה איש הרכש, איש הש”י, ממקימי ישובי חומה ומגדל וממניחי היסוד למנהל מקרקעי ישראל בהיותו האפוטרופוס הראשון על נכסי הנפקדים.
מוטיק גדל, צמח ובגר בדגניה וכמו שהיה אומר: ” דגניה נתנה לי שרשים… דגניה העניקה לי יסוד ובסיס לכל מה שעשיתי בחיי…”
בנערותו הצטיין בשחיה ואף זכה במקום ראשון בתחרות נוער ולימים כשעסק בעליה ב’ – יכולתו זאת היתה לו לעזר.
בשנת 1944, והוא בן 18 התגייס לבריגדה. עם סיום המלחמה כשהיה באיטליה הצטרף לעדה סירני שניהלה את פעילות עליה ב’. באחד המבצעים נתפס ע”י המשטרה האיטלקית ונעצר למספר ימים.
כשהשתחרר – התקבל למועדון התעופה ברומא ובתחילת יוני 1948 עבר לצ’כיה והחל ללמוד תעופה צבאית. יחד עם עוד 3 ישראלים מביא את ארבעת מטוסי ה”ספיטפייר” הראשונים לחיל האויר. בארץ מסיים את קורס הטייס הראשון של חיל האויר הישראלי – כטייס קרב.
בשנת 1950 נשלח לאנגליה ועבר שם קורס הטסת מטוסי סילון. לפני נסיעתו הסב את שם משפחתו ל-הוד – עפ”י המסורת שהנהיג דוד בן-גורדיון, לעברת את השמות של נציגי המדינה, ובשנת 1951 מונה למפקד טייסת 101 (טייסת הקרב הראשונה).
מוטי הוד התמסר לחיל האויר מה שלא עלה בקנה אחד עם חברותו בדגניה של הימים ההם וזאת לדאבון לבו.
ב-1953 נישא לפנינה.
באפריל 1966 מתמנה מוטי למפקד חיל האויר הישראלי ובמלחמת ששת הימים, ביוני 1967 הבקיע שדות ושחקים והיה שותף לאחד הניצחונות המזהירים בתולדות חיל האויר הישראלי.
בשנת 1974 הגיע למסקנה שהייצוא החקלאי לאירופה יתפתח רק באמצעות הובלת התוצרת במטוסים ואז, יחד עם חברת “אל על, הוא מקים את חברת התעופה “קאל”, חברה להובלת תוצרת חקלאית. עד היום פורח ענף הפרחים בארץ בזכות חברה זו.
ב-1977-1979 הוא מתמנה למנכ”ל חברת התעופה “אל על”.
ב-1987-1993 כהן כיו”ר התעשייה האוירית.
כל שנות חייו היה מוטיק קשור לדגניה. התעניין בכל הקשור לקבוצה ולאנשיה והתמיד בביקוריו כמעט עד יומו האחרון.
מוטיק נפטר ממחלה קשה בשנת 2003 ונקבר בקרית שאול. השאיר אחריו את אשתו פנינה, את שלושת ילדיו יוסי, יובל ונורית ובני משפחותיהם.
יהי זכרו ברוך
