נולד בפולין בב’ אייר תרצ”ו 25 באפריל 1936 עלה ארצה בשנת 1948 הגיע לדגניה בשנת 1951 נפטר בב’ טבת תשנ”ח 31 בדצמבר 1997

משה נולד ביארוסלב להרמן ולאסתר קריגר, שקיימו בית יהודי מסורתי. במשפחה שלושה ילדים: יואל, שמריהו ומשה בן הזקונים.
כשפלשו הגרמנים לפולין נרצחו אביו ואחיו שמריהו. יואל – הבן הבכור נדד ממסתור למסתור והאם עם משה בן ה-4 התגוררה בכפר בביתו של הכומר, שהציל את חייהם. עם כניסת הרוסים יואל הבן הבכור הצטרף אליהם וב-1945 משה ואחיו החלו את נדודיהם כילדי פליטים בדרכם לארץ.
בארץ עבר במוסדות שונים: בכפר סבא, ברמת דוד ובשנת 1951 הגיע לדגניה מקבוצת “השרון” והצטרף לחברת הנוער העולה “שרשים”. בשנת 1954 התקבל לחברות.
בדגניה הכיר את לונה. ב-1964 נסע בעקבותיה לדנמרק וב-1965 נולדה בתם רותי. בשנת 1966 חזר משה לדגניה בגפו. כל השנים שמר על קשר הדוק עם בתו.
במשך 10 שנים לא הצליח למצוא אחיזה במקום אחד, ורק בשנת 1976 החליט לבנות את ביתו בדגניה.
כאן הכיר את חיותה ובנה אודי. בשנת 1977 נשא אותה לאשה וב-1978 נולד בנם עמר.
כשעלתה אמו של משה ארצה, נסתה לחיות ליד בנה, אולם לא הסתגלה ועברה ליפו.
משה ניחן בחוש טכני מפותח. עבד בענף המספוא ומשם עבר לתקן ולשפץ כלים למכונות חקלאיות. התקין לענף הנוי מכונה המקצצת את הדשא בשולי המדרכות. כשעבד ב”טולגל” – פיתח עזרים שונים לעובדי המפעל, המעגלה שבתגמיר התייעלה בזכותו, וכחצרן בתי הילדים נהנו הילדים מכשרונו.
למרבה הצער, כשהגיע אל המנוחה והנחלה תקפה אותו מחלה, שממנה סבל 9 שנים.
השאיר אחריו את חיותה, אודי ועומר.

יהי זכרו ברוך.