נולד בקפריסין בי”ט באלול תש”ז 4.9.1947
עלה לארץ ב-29.11.1947 הגיע לדגניה ב – 1956
נפטר בט”ז אדר תשס”ז 6.3.2007

חיים (חיימון) נולד במחנה המעצר למעפילים בקפריסין לאמו רחל ולאביו יצחק וולוורט, הראשון מבין שלושת הבנים שנולדו להם. ההורים גדלו בעיר לויצה שבצ’כוסלובקיה ונפגשו בה בהכשרה של תנועת “גורדוניה” אחרי ששרדו את תופת השואה. הם התחתנו ועלו יחד לארץ במסגרת עלייה ב’ באניית המעפילים “תיאודור הרצל”, שנתפסה על ידי הבריטים בנמל חיפה ונוסעיה הוגלו על ידם לקפריסין.
מצבם של התינוקות במחנה היה קשה והבריטים אפשרו ל – 500 תינוקות ומשפחותיהם לצאת משם ולעלות לארץ. המשפחה הגיעה שוב לחופי חיפה ב – 29.11.1947, יום ההצבעה ההיסטורית באו”ם על הקמת מדינת ישראל.
מחיפה עברה המשפחה ל”בית עולים” ברעננה ומשם לפלוגת עבודה של קבוצת צאלים, ששכנה על יד הכפר הערבי זרנוגה באזור רחובות. בגלל היריות באזור, הועברו הילדים לבית התינוקות במושבה גיבתון והם הוחזרו להוריהם רק אחרי שפסקו הקרבות. לאחר מכן עברה המשפחה במסגרת קבוצה לכפר החורש ושם שהתה במשך חצי שנה. באוגוסט 1949 עזבה המשפחה ל”קיבוץ וו” בנחלת יהודה על יד ראשון לציון ושם גרה עד אשר הגיעה לדגניה ב – 1956.
חיים בן ה – 9 היה זה שלמעשה גרם לבואה של משפחתו לדגניה, כיוון שהתלהב מחיי הקיבוץ כשהמשפחה הגיעה לבקר את משפחת שמעון (עדינה שמעון היא בת דודתו של האב יצחק ואף היא נולדה בעיר לויצה בצ’כוסלובקיה והייתה בת כיתתה של האם רחל). חיים רכש לעצמו חברים טובים בדגניה ולחץ על הוריו לעבור לגור בקיבוץ.
לאחר שהמשפחה הגיעה לדגניה, חיים התערה במהירות בחברת הילדים שם זכה לכינוי “חיימון”, שליווה אותו לאורך כל חייו בדגניה. הוא בלט מאוד בלימודיו ובכישרון האומנותי שלו כצייר ופסל ואף תרם מכישרון זה לחברת הילדים ולקיבוץ בכלל. חיים עסק בהדרכה ובגיל 16 הכיר את פנינה, שהגיעה לדגניה כילדת חוץ והשניים הפכו לחברים עד שנישאו ב – 18.10.1968.
לפני שירותו הצבאי הדריך חיים בתנועת “הצופים” בנהריה במסגרת “שנת שירות” ואחר כך התגייס לחיל השריון, שם עבר קורס קצינים, שבסיומו שינה את שם משפחתו ל“רותם”. חיים היה מפקד מוצב בתעלה ונפצע פעמיים במהלך שירותו הצבאי.
לאחר השחרור הוא חזר לדגניה ועבד בבננות, הדריך את חברת הנעורים ב”צריפיה” ותרם כל העת מכישרונו האמנותי לחיי החברה והתרבות בקיבוץ, כולל איור קבוע של העלון “דף לחבר”, איור ההגדה של פסח המקומית והוא אפילו צייר על ה”תלושים”, שאיתם קנו החברים בחנויות הקיבוץ…
ב – 1973 עזבו חיים ופנינה את דגניה ועברו לגור בירושלים, שם למד חיים גיאוגרפיה באוניברסיטה העברית ועבד כמדריך בפנימיית “בויאר”. הוא החל ללמוד גם ב”בצלאל” אך לאחר מלחמת יום הכיפורים שבה לחם החליט להפסיק את לימודיו ועבר לעבוד בעיריית ירושלים, שם למד מטעמה “ניתוח מערכות” בתחום המחשבים, שרק החל להתפתח אז בארץ. מאוחר יותר עבר לעבוד מטעם משרד הפנים בנציבות בתי הסוהר, שם עסק גם בתחום המחשבים. בירושלים נולדו לפנינה וחיים הילדים סנונית, אור ותמנע.
ב – 1983 עברה המשפחה לגור במושב מעלה גמלא שברמת הגולן ושם נולד בנם הצעיר הלל.
במושב עבד חיים כחקלאי בשטחי האדמה שקיבל וגידל בין השאר בננות, ענבים, תמרים, מנגו, פרי הדר ועוד… במקביל עבד כמדריך ב”פרחי מדע” במכללת כינרת בעמק הירדן, כשתחום התמחותו העיקרי הוא אסטרונומיה. הוא עסק גם בהדרכת טיולים והקים עם פנינה את ענף הצימרים המשפחתי “פנינה של מקום” ליד ביתם במושב. בנוסף לעבודותיו הקבועות הוא הוסיף לתרום מכישרונותיו האמנותיים לחיים התרבות והחברה במושב וכל הזמן המשיך ללמוד ולהתפתח כשהתחום האחרון אותו למד היה אדריכלות.
ב – 6.3.2007 כשהוא עסוק בהדרכה במכללה בצמח, נפטר חיים מדום לב פתאומי והוא בן 59.
השאיר אחריו את אשתו פנינה וילדיהם סנונית, אור, תמנע והלל.

יהי זכרו ברוך.