ריין זלמן

נולד בארץ ישראל בט”ו בתשרי תרפ”ה 13 באוקטובר 1924
הגיע לדגניה בתרצ”ג 1933
נפטר בכ”ה אלול תשכ”ה 22 בספטמבר 1965

זלמן, בנם של בלה ואהרון הגיע לדגניה בהיותו בן תשע עם אביו אהרון ריין (יוסקה בק) ועם אחיו אברהם. אביו נישא לחנה דרוקר, שטיפלה בשני הבנים כבבניה וגידלה אותם באהבה ובמסירות.
זלמן היה ילד מוכשר עם עולם דמיון עשיר וכשרונות טכניים.
עולמו הפנימי, רגישותו הנפשית והתעסקות עמוקה בשאלות פלוסופיות ליוו אותו תמיד. עוד בימי נעוריו החל לעבוד עם אביו במסגרייה, והתגלה כעובד חרוץ וזריז עם יכולת אלתור והמצאה.
הצניע לכת ונהג בהופעתו פשטות עד כדי רישול.
בשנות השלושים שלו החלו בעיות קיומיות מטרידות אותו ולא הרפו ממנו.
הוא ביקש גאולה לעולם ולאדם מסבל ומצער. הרבה לקרוא ולהתעניין בספרי מדע ופילוסופיה כדי למצוא תשובות לשאלות שהעסיקו אותו.
היו לו עין רגישה, מחשבה שנונה, לב תם והומור אנושי. כל אלה הביאו אותו לראיית עולם מיוחדת שאין עליה חותם של מוסכמות.
הוא חי עם ה”שונות” שלו עד שיום אחד נחלשה רוחו, שלא עמדה בעומס מחשבותיו ורעיונותיו.
הותיר אחריו את חנה ויוסף, את אמו בלה ואת אחיו אברהם ובני משפחתו.

יהי זכרו ברוך