נולדה בדגניה א’ בי’ אייר תש”י 27 באפריל 1950 נפטרה ב ל’ חשון תשע”ט 8 נובמבר 2018
אסתי, בת הזקונים של טובה וצבי ליס, אחות לאלי ואיתן יבדלו לחיים ארוכים. נולדה בביה”ח הסקוטי שבטבריה.
מילדותה גילתה התעניינות בתופעות הטבע, בחי ובצומח. סקרנותה הובילה אותה להשתלם בטבע ומדעי החיים.
אסתי למדה בבית החינוך המשותף ובלימודיה התיכוניים ב”בית ירח” התמחתה בחקלאות וריבוי צמחים. באותן שנים כשילדי הצריפיה עבדו יום בשבוע בענפי המשק עבדה אסתי בלול האפרוחים לפני שהפך ללול פיטום.
אסתי אהבה לשיר משירי ארץ ישראל וזכרה את מילות השירים בע”פ. בילדותה אף השתתפה במחזמר “מה טוב יחדיו”, מחזמר שנכתב ע”י יהודית האס ויקותיאל שור לקראת חגיגות העשור למדינה.
חיבה רבה הייתה לה לכנרת והייתה מרבה לשחות במימיה. כמו כן השתתפה בחוג חתירה בסירות הכבדות – ה”ליווייתניות” ופעמים רבות אף בצליחת הכנרת המסורתית. בנובמבר 1968 התגייסה לצבא ולאחר מספר חדשים החליטו היא ואבי להינשא. בל”ג בעומר תשכ”ט נשאו והקימו את ביתם בדגניה. כאן נולדו ילדיהם יפתח, שלומי ועינת.
עד גיל 30 עבדה אסתי בטיפולים, בגנים ובחדר האוכל . משגדלו הילדים פנתה ללימודים. כיון שתחום התכשיטנות קסם לה, פנתה ללימודי צורפות שלא סיפקו אותה ולכן עברה ללמוד הוראה בסמינר “אהלו”. אחרי קבלת התואר – מורה, המשיכה להשתלם בלימודי טבע ומדעי כדור הארץ. בשנת 1983 השתלבה בצוות מורי בית החינוך המשותף שבדגניה עד לפרישתה בשנת 2010. במשך 28 השנים השלימה תואר בפסיכולוגיה ושנים רבות ריכזה את תחום לימודי הטבע בבית הספר. אהבתה לטבע ולארכיאולוגיה באה לידי ביטוי גם בטיוליה הרבים בארץ ובחו”ל. ביוון, קניה, נורווגיה ,ספרד, ארה”ב, סין, איסלנד ולבסוף בקוסטה ריקה, לא פסחה על אתרים ארכיאולוגיים, אתרי טבע יחודיים ומוזיאונים. פניה היו מיועדות ליפן אבל לא זכתה…
אהבתה של אסתי לפרחים וטבע התממשה בידענותה הרבה בנושא “מגדיר צמחים חי” והייתה מומחית להגדרת פטריות . לא הייתה שבת בה לא היה הבית מלא בצמחים ופרחים שהביאו חברים מטיוליהם ובקשו הגדרה. לאחר פרישתה מההוראה חברה לעמליה אילן והחלה לעבוד בבית גורדון ולהדריך קבוצות נוער, תלמידים ואורחים מזדמנים. כל חייה נשארה נאמנה לאהבתה את מלאכת הצורפות והמשיכה ליצור תכשיטים בשעות הפנאי. היא לא עסקה הרבה בפעילות ציבורית , אך היו לה דעות ברורות וחדות בנושאי חינוך ובנושאי הלכות החיים בדגניה.
אסתי הייתה מלאת חיים ואופטימית. רעיה, אמא וסבתא נפלאה, עמוד התווך של כל המשפחה כולה על שלושת ילדיה, כלותיה, חתנה ושמונת נכדיה. כמו כן שמרה על קשרי המשפחה המורחבת בארץ ועל קשר עם כל בני הדודים בארה”ב ובצרפת.
השאירה אחריה את בעלה, אחיה ילדיה ובני משפחותיהם.
יהי זכרה ברוך
