נולד בצ’כיה בכ”ה באלול תרס”ז 4 בספטמבר 1907 עלה ארצה בתרצ”ט 1939 הגיע לדגניה בתש”א 1940נפטר בל’ שבט תשנ”ב 4 בפברואר 1992
מנחם נולד בעיר ברצלב (לפנים – לונדנבורג) שבחבל מורביה, להוריו, אמיל ורגינה שטרן. למשפחה היו שלושה בנים ובת אחת. מנחם היה הצעיר שבהם.
לפרנסת המשפחה עבד האב כפקיד ברכבת. האם הייתה עקרת בית. המשפחה הייתה שומרת מסורת, אך לא אדוקה.
בהיותו בן שמונה החל מנגן בכינור, והמשיך את לימודי הנגינה באקדמיה שבעיר ברנו, בירת המחוז. הוא למד ניצוח אצל המנצח קובליק וסיים את האקדמיה במקצועות ניצוח, הוראת נגינה בכינור, צ’לו ופסנתר.
כבר בנעוריו ניגן, ואף ניצח על המקהלה בבית הכנסת של הקהילה וגם בכנסיה שבעיר.
עם גמר לימודיו חזר לעירו, פתח בית ספר לנגינה, וניהל אותו עד שנת 1938,
שנת פלישת הגרמנים לחבל הסודטים. הגרמנים החרימו את רכוש היהודים, ובתוכו את כל רכוש בית הספר שהקים מנחם. הוא נאסר וישב שישה שבועות בכלא עם כל יהודי העיר. מהכלא הועברו היהודים לגבול אוסטריה, ובעזרת מכרים הצליח מנחם לחמוק מהמקום ולחזור להוריו, שישבו בכפר קרוב.
בחודש מרץ 1939, הספיק מנחם להפליג באנייה האחרונה שיצאה תחת דגל גרמניה. על ספינה קטנה בים השחור עלו 700 נוסעים והפליגו לישראל. את היציאה מצ’כיה ארגנה תנועת בית”ר. משפחתו נספתה בשואה למעט אחיו הבכור שהצליח לחמוק והגיע לאנגליה.
הספינה שמנחם הפליג בה הגיעה לחופי הארץ, אך בהיתקלות עם משמר החופים הבריטי, לאחר קרב יריות, נאלצה לחזור ליוון. רק לאחר שלושה חודשים הצליחו להתארגן שוב ולחזור לארץ.
בארץ הצטרף לקיבוץ מעיין-צבי. לאחר כשנה במעיין-צבי נשלח לדגניה כדי ללמוד את השפה העברית. כשנודע בדגניה שהוא מורה למוזיקה גויס מיד להוראה בבית החינוך המשותף.
שם פגש את מרים, שהייתה חברת דגניה א’, מורה בבית החינוך, ונישא לה. כאן נולדו ילדיהם: יובל, רנה, דני ואילת.
למעלה מעשר שנים לימד מוסיקה על ענפיה השונים, כולל הוראה בכלי נגינה שונים.
מנחם הניח את היסוד לאולפן למוזיקה בעמק הירדן. בנוסף לכך ניצח על מקהלות במשקי הסביבה ועל תזמורת “איחוד הקבוצות והקיבוצים”.
בבית העשיר את חיי התרבות. יותר מ-20 שנה נהנו חברי דגניה מפעילותו המוזיקלית. לא היה חג ללא הליווי המוזיקלי שלו. מנחם היה פעיל בוועדות, וחלק מהן אף ריכז.
מנחם היה אנין טעם, אסתטיקן ללא פשרות – אמן.
לאחר שנים רבות של הוראה עזב את המוזיקה, ועבר לעבוד בענפי המשק השונים: חממות ורדים, לול, אקונומיה, סידור עבודה ולבסוף בהנהלת החשבונות.
השאיר אחריו את מרים אשתו ואת בניהם יובל, רנה, דני ואילת ובני משפחותיהם.
יהי זכרו ברוך.
