שלו זהרה

נולדה בתל אביב בכ”ו בכסלו תרפ”ט 9 בדצמבר 1928
בדגניה מי”ג בחשוון תש”ה 30 באוקטובר 1944
נפטרה בג’ אלול תשכ”ב 2 בספטמבר 1962

זהרה בתם של קטיה קלצקי ולאליהו רפופורט.
עם הולדתה נטש אביה את הבית, ואמה גידלה לבד את שתי בנותיה: עפרה וזהרה. בבגרותן עברו ללמוד בפנימיה של מוסד “נעורים” בכפר-סבא, ושם עברה עליה ילדותה.
כשמלאו לה 15 שנים, באה לדגניה במסגרת חברת נוער ‘הכשרה צעירה’ ארץ-ישראלית.
כעבור ארבע שנים, בתום תקופת הכשרתם בדגניה, התקבלה לחברות.
בספטמבר 1948 התגייסה לצה”ל, ושירתה בחיל הים, בסטלה מאריס בחיפה.
באוקטובר 1949 נישאה לאליעזר שלו, ובמשפחתו מצאה בית חם ואוהב. בדגניה נולדו ילדיהם אורית וגיל.
זהרה הייתה יפת תואר, ענוגה ושקטה. היא לא נרתעה מאחריות ומעבודה קשה. שנים רבות עבדה בלול, שעדיין לא היו בו עזרים מכניים. הכול נעשה בעבודת ידיים; את האוכל ואת המים נשאו בדליים ובפחים. אחר כך הייתה אקונומית, וגם זו לא הייתה עבודה קלה.
בכל מקום עשתה את עבודתה במסירות ובנאמנות.
השאירה את אליעזר בעלה ואת ילדיה הצעירים – אורית בת התשע וגיל בן הארבע, את אמה ואת אחותה.

יהי זכרה ברוך