נולדה ברוסיה באוגוסט 1898 תרנ”ח עלתה ארצה בשנת תרפ”א 1920 הגיעה לדגניה בתרפ”בנפטרה בכ”ט טבת תשל”ב 16 בינואר
בתיה לבית גינזבורג נולדה בעיירה פורהוסט. בתקופת מלחמת העולם הראשונה הכירה את עזריאל.
בעלותה ארצה עבדה בסלילת כבישים עם אנשי העלייה השלישית. כעבור שנה באה לדגניה, ויחד עם עזריאל הקימו בה את ביתם, ונולדו להם בניהם: רחל’ה ואליעזר.
בדגניה עבדה בתחילה בשדה. בישלה לילדים ועבדה בהספקה. בעבודתה בהספקה גילתה דאגה לכל חבר, וטיפלה בצרכיו במסירות רבה.
בתיה התברכה בחכמת חיים ובתבונה רבה. היא הצניעה לכת והסתפקה במועט. את מעשיה הטובים לזולת עשתה בסתר, כמקובל במסורת היהודית. היא הקפידה על אורח חיים דתי, ובישלה את ארוחותיה במטבח נפרד לה ולשומרי הכשרות בדגניה.
אורח חייה הדתי לא הרחיק אותה מהנעשה בקבוצה, והיא הייתה מעורה בחיי היום יום. כשהגיעו ילדי “טהרן” לדגניה אימצו בתיה ועזריאל את יענק (יעקב) שניידר, טיפלו בו במסירות והרעיפו עליו אהבה. הוא היה להם כבן.
אחרי קום המדינה הגיעה קבוצת נח”ם, צעירים ניצולי השואה, ובתיה הייתה המטפלת ואם הבית שלהם. היא דאגה לכל מחסורם במסירות ובנאמנות. כולם היו בניה. לאחר מות כלתה זהרה טיפלה בשני נכדיה, אורית וגיל, והעניקה להם בית חם.
השאירה את בניה, רחל’ה ואליעזר, ובני משפחותיהם.
יהי זכרה ברוך
