נולדה בדגניה ביג אדר א’ תרפ”ד 18 בפברואר 1924
נפטרה בכז ניסן תשס”א 20 באפריל 2001

ביה – בת חמישית בין שבעת ילדיהם של מרים ויוסף ברץ.
בילדותה בלתה הרבה ברפת בעקבות עבודת אמה והיה זה אך טבעי שבחרה את ענף הרפת כמקום עבודה.
ביה מספרת על ילדותה בביה’ס: “הייתי רצה לרפת כל שעה פנויה שהיתה לי, אהבתי את הפרות ובעיקר את העגלות, זה היה בשבילי כל החיים”.
באמצע שנות ה-40 יצאה לשנה לירושלים מתוך רצון להכיר צורת חיים שונה. כשחזרה, הכירה את שמשון שהגיע לדגניה במסגרת המח”ל וב-1950 נשאו.
ליאורה בתם נולדה ב-1954, וכשליאורה היתה בת 10 אימצו את נדב. כשגדל נדב אמרה לו: “אתה יודע נדב, כל “האבנים” שישבו עלי נפלו בבת אחת… ופתאום היה לנו טוב”.
אחרי שנים של עבודה ברפת עברה ביה לעבוד ב”מטבח טיפול”, במטבח הילדים, במטבח בית החינוך, בחדר האוכל ובאקונומיה. בשנותיה האחרונות עבדה בתגמיר.
ביה אהבה לקרוא וגם שלחה ידה בכתיבה. בתקופת מלחמת העולם השנייה היתה מדווחת בעלון דגניה: “ידיעות מהבית לחיילינו ולחיילותינו”. – מהמתרחש בדגניה.
לאחר מותו של שמשון, חלה החמרה במצבה הבריאותי. מותה גאל אותה מבדידותה ויסוריה.
השאירה אחריה את ילדיה ליאורה ונדב ובני משפחותיהם.

יהי זכרו ברוך.