נולד בדגניה בב’ באדר תש”א 1 במרץ 1941
נפל בב’ סיון תשכ”ז 10 ביוני 1967

יפתח – בנם של דבורה ויהודה, חברי הקבוצה הגורדונאית בדגניה – היה ילד רך וענוג. בילדותו סבל מבעיות בריאות, אולם בכוח רצונו החזק התגבר עליהן.
הוא היה ילד נבון ומוכשר, הצטיין בלימודיו ועזר גם לילדים אחרים.
במסירות רבה הדריך את ילדי בית-יצחק, יצא אתם למחנות, ובשבתות ארגן טיולים בשבילי הארץ שהכיר ואהב.
צנוע היה, מאיר פנים, פעיל בחיי החברה ותורם לגיבושה של חברת הצעירים.
הוא התנדב לצנחנים וסיים את הטירונות כחניך מצטיין.
כשהשתחרר מהצבא נכנס לעבודה ברפת, למד את העבודה ביסודיות, וגילה מסירות ונאמנות, כדרכו בכול.
כותב עליו אביו יהודה:
“גם בשרותך בצבא כמו בכל דרכך בחיים, לא אמרת לצאת ידי חובה בלבד אלא הלכת לקשה ולמסוכן – ועמדת בו. ועם גמר תקופת השרות חזרת הביתה, חפשי מכל מגבלות ונטלת את גורלך בידיך, ואז בשיא אושרנו באה עלינו המהלומה ובלילות פוקדות אותי אין ספור תמונות ילדותך. שוב אני רואה אותך בזמן טיול של ילדי הגן נשאר מאחור, יושב על אבן בצד הדרך ומצפה לעזרה. ואני, אין לאל ידי לעזור לך עוד”.
השתתף בקרב הקשה על מוצבי הסורים בדוריג’את שברמת הגולן. בפריצה למוצב נפצע אנושות, ולמחרת מת מפצעיו.
בן 26 היה במותו.
השאיר את הוריו, יהודה ודבורה, ואת אחיו, רחלי ואיציק.

יינון זכרו לעד