קורות חיים
יצחק (אקי) ארצי נולד בדגניה בה’ בשבט תרצ”ט 25 בינואר 1939 נפל בכ”ח חשוון תשכ”ח 1 בדצמבר 1967 יצחק (אקי), בנם של פניה ויואל, אח לרוני ולמירה. אקי היה ילד פיקח, שובב ומקורי. בבית הספר החל להתבלט בכשרונותיו הרבים והמגוונים, והיה תלמיד מצטיין. במיוחד אהב ספורט: שחייה,
כתב היד המקורי ועוד…..
ציור הכד שבתמונה ניתן ליהודית ע”י חברתה הטובה נעמי ספיר… לימים – נעמי שמר שימו לב להקדשה… מצורף כתב היד המקורי של יהודית משנת 1937 וכמה מקישוטי המחברת…..
קורות חיים
יהודית ברקוביץ’ נולדה בדגניה בט”ו בתמוז תר”ץ 11 ביולי 1930 נפלה ט’ אייר תש”ח 18 במאי 1948 יהודית, בתם של צילה וחיים, מוותיקי דגניה. היא הייתה ילדה לבבית, מלאה חיים, עליזה ושופעת בריאות. שתי צמותיה השחורות ועיניה החומות הקרינו פשטות ויחס חם וער לכל הסובב אותה. נועם
“יונה הקטן” – תמונות
לפעמים מתחשק לראות את המשפחה מאחורי הסיפור… את יונתן ואת אסף ואפילו את סבא יצחק שלא מסופר עליו כאן…. וגם: אם מתחשק לכם לכתוב, לצייר, לצלם ובכלל… שלחו לנו לכתובת המייל: archive@degania.co.il ואנחנו נפרסם כאן באתר. תגובות:
קורות חיים
אסף כנרות נולד: 10.09.1927 יג אלול תרפ”ז נפטר: 18.08.2011 יח אב תשע”א בנם של פנינה ומשה קיפניס, אחיהם הצעיר של ריבה ויונתן (תניק) כנער ניגן בכינור, השתתף בהרכבים שונים בדגניה ובמקומות אחרים. היה חבר ב’הגנה’, השתתף בקרבות מלחמת העצמאות בדגניה ונפצע בזרועו. לאחר הקמת המדינה התגייס להדרכה חקלאית של
אז…. והיום….
את הסיפור “יונה הקטן”, כתב אסף כשהיה תלמיד בבית החינוך בדגניה א’. הוא כתב את זה בשלוש גרסאות: לכבוד יום הולדתו של אחיו יונתן, כמכתב למורתו מרים שעזבה, וכחיבור בשעור שפה. את הסיפור שבספר ערכנו מתוך שלוש הגרסות. אחת מהן לפניכם: אם תרצו לראות עוד סיפורים ושירים שאסף כתב אתם
הטנק
הטנק – הקרב בשערי דגניה צמיחתו של מיתוס גבורה: עדויות, סיפורים ומסמכים שעניינם קרב ההגנה על דגניה א’, 20.5.1948 תחקיר ועריכה: יובל שיאוןעזר בתחקיר: אפרים בן צביהביא לדפוס: יחיעם פדןעיצוב גרפי: ברכה אלחסיד-גרומר בהוצאת העמותה להנצחת ראשיתה וראשוניה של דגניה, אם הקבוצות באמצעות הוצאת מלוא בע”מאייר תשנ”ח – מאי 1998
טעם ראשונים 1
טעם ראשונים 1 דגניה א’ – ליובל השבעים (תרע”א-תשמ”א) לקטו וערכו: יונה בן יעקב ומרים שיאון, דגניה א’ דרכנו היא דרך חדשה: לא דרך הרוח ולא דרך החומר, כי אם דרך החיים. א.ד גורדון הקדמה תשאלו בוודאי, “שוב ספר על תולדותיה של דגניה? והרי נכתב וסופר בספרים ובחוברות
נינה 4
עץ הפלפל דגניה – בשנות השלושים.מישהו דאג ונטע ליד שער שישים.עץ פלפל ירוק בהיר, (פלפלון בכות)שענפיו העדינים צונחים מטה …נותן הוא צל, ופינה חבויה,בצלו היו יושבות חברות מהסביבה.מחזיקות את עוללן ומחכות …שמרים ברץ תסיים חליבה,ותבוא להיניק את התינוק.אז, האמינו רק בחלב אם, לה – תמיד היה.. ולהן – אין …אך
שמואל אשל 1
היה היה בן הכפר לידו של בן הכפרהמכונה צבר,ראו כי הדבריביא להם שכרכי חרוץ האישוידיו לו רבבנימוסי ישמעאלובשפת ערב.ובן האכרהודה מודהעל הכבודוהבטיח לעמודעל המשמרשל ענייני הכפרמהיום והלאהועל זה נשבע.בחיי אללה. בן הכפר מוכתר ובתור מוכתרמיהר בן האכרוקשרים קשרעם רבי- הכפרהכפר השכן.התהלך עימם בנימוס וחן.וזה הצעירנעשה קרוב וידידלזקני הכפרועל פיו יישק
שמואל אשל 2
רחשי – לב כי אסבול דומם את יסורי לא אשווע, לא אתחנן: נא משוני, הצילוני מן התהום בזו שקעתי. לא אתחנן קולי לאמור: תנו לי שמי שמיים, רקיעים שבעה ובמו אל, אל אשר לו אסגוד, לו אתחנן, לו אתפלל ובצל כנפיו אתלונן. את קולי לא חננתי, לא טמאתיו. הוא התפרץ,
דן ברון 2
דבורה שפרונג צעדה נמרצות על המדרכה לחדר האוכל בערב מוצ”ש. מתחת לזרועה נשאה את הסריגה, שהלכה ולבשה צורה של סוודר. אין כמו אספת חברים לקדם סריגה, בייחוד שהחורף המתקרב כבר הצהיר על כוונותיו ברעם מתגלגל וטפטוף קל. על פניה ניכרו סימני המתח והרצינות שניכרו גם בפניהם של שאר החברים המתקבצים
פגישות
מרים זינגר הלורד והטבח זה היה בשנת תרפ”ד-תרפ”ה. שם, בהרי יהודה, התרחש מאורע גדול. אנו כאן, בעמק הירדן, הרגשנו, בדומה לסיסמוגרף, בגלי השמחה של המאורע הזה. על אחד מהרי ירושלים נורתה אבן הפינה לאותו בנין, שנועד להיות היכל הפינה לאותו בנין, שנועד להיות היכל המדע והמחקר העברי. הונח היסוד
הידד ניצחנו
מרים זינגר הידד ניצחנו! סיפור על קרבות דגניה ציירה: חוה בא אורח אל הגן! שחור עיניים הקטן; מבט עליז ולב שמח. חביב מאד הוא האורח. מרחוק שב למולדת, ביום בהיר פתח הדלת ואמר: “הריני כאן!” לא בנתיב הים עבר, לא בדרך גיא והר, לא בכבישים, לא בגשרים – בא על
דגניה ובנותיה 1
דגניה ובנותיה / אשר גלעד לקראת ציון השנה ה-102 לייסוד דגניה אני מתכוון לפרסם בעלון הקבוצה, בעזרת הארכיון, רשימות קצרות מהעבר. את הרשימות כתבו לבקשתי חברי קיבוצים בשנה האחרונה. בצעירותם, לפני כ-70 שנה, הם היו שנה או שנתיים בהכשרה בדגניה ואז יצאו להקים קיבוץ חדש, למשל: חניתה, מצובה, מעגן מיכאל,
דגניה ובנותיה 2
דגניה ובנותיה – הבת ה-11: נוער עולה ב’ ממייסדי מצובה / אשר גלעד החודש נסעתי לקיבוץ מצובה לחפש ואולי למצוא חברים ותיקים ממייסדי הקיבוץ וחיכתה לי הפתעה. שלושה מהמייסדים עדיין נמצאים במצובה. נפלא. הייתי שואל אותם: “מה אתם זוכרים מהמפגש הראשון שלכם עם דגניה וחבריה, שהיה לפני 77 שנים?” אסתר
מרים זינגר ברקוביץ’
מרים זינגר הידד ניצחנו! סיפור על קרבות דגניה ציירה: חוה בא אורח אל הגן! שחור עיניים הקטן; מבט עליז ולב שמח. חביב מאד הוא האורח. מרחוק שב למולדת, ביום בהיר פתח הדלת ואמר: “הריני כאן!” לא בנתיב הים עבר, לא בדרך גיא והר, לא בכבישים, לא בגשרים – בא על
רבקה ליס
קטע פותח את המדור: אורחות חיים ותרבות בשנות ה-20 המוקדמות של המאה ה-20, דגניה כבר “בת מצווה” נבחרת ועדת תרבות, קטע מהפרוטוקול: “בתחילת פעולתנו סדרנו את העיתונות ואת הספרייה, אך פעולה תרבותית מהי? האם זה חוג לתנ”ך, הרצאה, קונצרט, ידיעת המולדת ספורט או אולי לדאוג לאפשרות לקריאה נוחה של החברים,
בחצי היום
בחצי הלילה, ובכן, ויהי בחצי הלילה, חלמה סוניה ואין די מים לעופות בלילה. קמה והלכה ללול באמצע הלילה. ויהי בחצי הלילה, מנורה כבתה ב”ברודר” בלילה, הצטופפו האפרוחים ונחנקו בלילה. בכתה סוניה: למה לא העירו אותי בלילה? ויהי בחצי הלילה, כבה החשמל וניפסק האינקובטור, בלילה ירדה סוניה לסובב את הגלגל באמצע
היה היה בן כפר המוכתר
?…. לידו של בן הכפר המכונה צבר, ראו כי הדבר יביא להם שכר כי חרוץ האיש וידיו לו רב בנימוסי ישמעאל ובשפת ערב. ןבן האכר הודה מאוד על הכבוד והבטיח לעמוד על המשמר של ענייני הכפר מהיום והלאה ועל זה נשבע. בחיי אללה. בן הכפר בתור מוכתר ובתור מוכתר
שמואל אשל
היה היה בן הכפר לידו של בן הכפרהמכונה צבר,ראו כי הדבריביא להם שכרכי חרוץ האישוידיו לו רבבנימוסי ישמעאלובשפת ערב.ןבן האכרהודה מודעל הכבודוהבטיח לעמודעל המשמרשל ענייני הכפרמהיום והלאהועל זה נשבע.בחיי אללה. בן הכפר מוכתר ובתור מוכתרמיהר בן האכרוקשרים קשרעם רבי- הכפרהכפר השכן.התהלך עימם בנימוס וחן.וזה הצעירנעשה קרוב וידידלזקני הכפרועל פיו יישק
הזמנות
הזמנות ויהי היום ואני קמה ומתרוננת, לנסיעה לטבריה מתכוננת. לכאורה אין בזה שום מאורע, אבל לא ככה זה אצל ברנש כמוני, העלול במקום לטבריה להגיע לקוטב הצפוני. ובכן, לבשתי שמלת שבת, הן לטבריה אני נוסעת, ואני הולכת לקבל הוצאות, כרטיסים וכמה פרוטות. רק יצאתי החוצה, וסביבי מחצית הקבוצה, נשים
כותרת פוסט בדיקה
דגב דגכד גכעגכה גכה גכדגב דגכד גכעגכה גכה גכדגב דגכד גכעגכה גכה גכדגב דגכד גכעגכה גכה גכדגב דגכד גכעגכה גכה גכדגב דגכד גכעגכה גכה גכדגב דגכד גכעגכה גכה גכדגב דגכד גכעגכה גכה גכדגב דגכד גכעגכה גכה גכדגב דגכד גכעגכה גכה גכדגב דגכד גכעגכה גכה גכדגב דגכד גכעגכה גכה גכ גכ
עסק ניסיון דוגמא
אפשר לכתוב מה שרוצים ורואים מיד את השינויים…. מוזמנים לשחק בלי לחשוש – הנאה מובטחת 🙂 בדיוק כמו עורך הטקסט של קודם – מזכיר מאוד עריכה של וורד. לחצו פה https://www.youtube.com/watch?v=XHOmBV4js_Eעסק ניסיון לדוגמא…. לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית קוואזי במר מודוף. אודיפו בלאסטיק מונופץ קליר, בנפת נפקט